מטרת החינוך

"מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראי"ה, אגרת ק"ע)

יום רביעי, 28 בדצמבר 2011

שדרוג החופשה בבתי מלון


בחופשת החנוכה התארחנו משפחתי ואני באחד מבתי המלון בירושלים. ילדיי, הילידים הדיגיטאליים, הבחינו מיד עם הכנסנו למלון בפינה מסודרת ובה מספר עמדות מחשב. מתוך הרגל , הודעתי לילדיי כי אין מה לשמוח יותר מדי מכיוון שברור שהשימוש במחשבים הוא בתשלום. ילדיי, שהמחשבים כ"כ משכו אותם, היו חייבים לבדוק מה קורה עם אותם מחשבים.  לאחר דקה, שבו כולם עם חיוך על הפנים ואמרו לי כי טעיתי, במלון זה המחשבים מחוברים לאינטרנט, ובחינם.
הנה סימן לשינוי בשירות בתי המלון מתוך הבנה כי גם בחופשה הצורך באינטרנט זמין הוא בסיסי ביותר. בדור שלנו, גם בחופשה, אי אפשר להתנתק מהאינטרנט והשימוש בו ואפילו לא למספר ימים. עד כמה נהיינו תלויים במכשיר זה, האין זה מגוחך?
האמת היא שהשימוש באינטרנט עבור כולם הינו מועיל. הילידים הדיגיטליים, חייבים להתעדכן מדי יום, לגלוש וסתם להעביר את הזמן למול הרשת, וגם ה"המהגרים" מוצאים בו שימוש רב, כעדכון לגבי תחזית מג האוויר, חיפוש אתרי טיולים, מסלולי אוטובוסים, שעות פתיחת אתרים וכדומה.
בתי המלון הבינו, שעל מנת למשוך אליהם לקוחות, עליהם לספק לאורחיהם שירות בסיסי וחיוני של אינטרנט חינמי, שהרי כיום השימוש באינטרנט אינו נחשב כלל למותרות. במובן מסוים, שירות זה הינו צורך בסיסי.
מעניין האם תופעה זו תתרחב גם למלונות פשוטים יותר, או לחילופין, עם התפשטות הסמארטפונים, הצורך באינטרנט צמוד המחשב ירד, דבר שיביא לצמצום התופעה. רק הזמן יגלה את התשובה. 

יום שישי, 23 בדצמבר 2011

ניצול לרעה של הפייסבוק

בבלוג שעבר, עסקתי בשימוש של הפייסבוק, לצורך לחץ חברתי, ואילו הפעם אעסוק בצד אחר של הפייסבוק, שגם הוא אינו מהייעודים המקוריים של הכלי.
בעבר כבר נוכחנו לשמוע על מקרים בהם ילדים השתמשו בפייסבוק לפגוע בילד אחר. הילדים נהגו לצחוק, ללעוג, ואף להכפיש את שמו של חברם, עד כי כבר היה מקרה שהוביל אותו אותו נער להתאבדות. אכן, השימוש של הפייסבוק היה לרעה, אולם, במקרה זה מדובר בשימוש פרטי.
לפני כשבועיים, בעקבות פרסום של תמונה של ניידת משטרה החונה בחניית נכים, הציפו את עמוד המשטרה בפייסבוק תלונות רבות של אזרחים על התנהלותן של ניידות המשטרה. השימוש במקרה זה מדגים שימוש לרעה בפייסבוק אך בשונה מהמקרה הקודם. הפעם מדובר בפנייה כללית לכולם בנוגע לגוף ציבורי, במטרה לחשוף מעשה לא ראוי של שוטרים. כמובן, ישנה ציפייה כי בעקבות פרסום זה, המשטרה תשתדל לנהוג בצורה הראויה לגוף זה. בנוסף כמובן ישנו ניסיון להשמיץ את המשטרה.
האם למטרה זו נועד הפייסבוק?
מה השימוש הבא של הפייסבוק שנגלה?
חכו ותראו...

אמיר פינטו


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4161578,00.html



יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

ה facebook ככלי להשגת מטרות

בשנה האחרונה העולם התמודד עם כלי חזק, בעל עוצמה חוצה גבולות, כלי המפעיל לחצים חברתיים. חשוב לציין כי כלי זה נוצר למטרות אחרות. מטרתו העיקרית היתה תקשורת בין אישית שונה, מסוג שעד לא מזמן לא היה כ"כ פופולארי.
אולם, בשנה האחרונה, הפייסבוק שימש כלי להתפשטות המהפכות בארצות ערב, מצרים, תוניס, סוריה וכו', כולן התגבשו דרך האינטרנט. אומנם לא ברור מי התחיל את הפצת הלחץ החברתי החזק בפייסבוק, אך מה שחשוב הוא התוצאה שנגרמה מהשימוש בו.
גם בארץ, לאחרונה, יש שימוש בפייסבוק ככלי להפעלת לחץ ציבורי. המקרה הראשון היה באפליקציה שהופיעה ואפשרה שליחת פקסים לבנק לאומי שיעודדו את הבנק להסיר את מועמדותה של עמותת "אם תרצו" מתחרות "שני מיליון סיבות טובות". הלחץ ברור, ברגע שאדם נכנס לפייסבוק ויש לו אפשרות מהירה להשפיע, מן הסתם שילחץ על האישור שלו להודעה זו. כך, במהירות, נשלחו קרוב ל-3000 פקסים והמטרה הושגה, אך מאידך, היה זה בגדר של "תמות נפשי עם פלישתים", כי לא רק שעמותה זו לא קבלה תקציב מהבנק, אלא התחרות הופסקה וכל העמותות הפסידו סיכוי לקבל מענק כלשהו.
בימים האחרונים, האפליקציה "מעירים את כחלון", נוצרה ליצר לחץ להזרים תקציב ניכר לערוץ 10. שוב, השימוש בפייסבוק הינו בקלות, כך שקל ל"ייצר" חותמים רבים על עצומה זו. במקרה זה, אנו עדיין לא יודעים מהם ממצאי הלחץ והאם המטרה תושג.
לסיכום, ניתן לראות כי השימוש בפייסבוק  יצא לחלוטין מהיעוד המקורי שלו, ובהחלט ניתן לראות את ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה והשפעתה הרבה על חיינו וצורת החשיבה שלנו.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4162180,00.html
  

יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

שיפור שירות הלקוחות ע"י מערכות לניתוח הקול האנושי- האומנם?

בכתבה שהועלתה באתר של "מעריב" מציינים את העובדה כי חוקרים בספרד מנסים לפתח תוכנה מיוחדת שתוכל לנתח את הקול האנושי ואת מצבו הרגשי של הדובר.
כותרת הכתבה "האם המחשב יוכל לדעת מה אנחנו מרגישים" מדגישה את הבעייתיות שצצה עם השימוש המרובה במחשבים לפניה לעזרה, לדיווח על תקלות וכו'.
אט אט, ככל שההתפתחות הטכנולוגית מתקדמת, אנו האנשים מייעלים את עבודתנו ע"י שימוש במערכות אוטומטיות. אין ספק שהמערכות האוטומטיות מזרזות תהליכים, מקצרות זמן המתנה ובסופו של דבר מספקות את התוצאות בזמן קצר יותר. אם כן מה רע?
הדיבור, צורת התקשורת הבסיסית עם הזמן נהפכת לפחות שימושית ואולי אף ללא רלוונטית. גם כיום, כל נער או נערה מתקשרים  רבות עם חבריהם במשך היום, ובכל זאת ישנו שוני. התקשורת נעשית ע"י השימוש בתוכנות המחשב - המיילים, הצ'טים, פורמים, והפייסבוק- כולם נעשים באמצעות השפה הכתובה. התוצאה היא- תקשורת בין אישים מילולית, פנים מול פנים, נעשית אט אט לא שימושית. נכון, המסר מבחינת התוכן מועבר גם ע"י כתיבה, אך הקול האנושי, הטון, הרגש שמובע תוך כדי הדיבור, האם אין להם חשיבות?
לצערנו, בתקופה האחרונה מדברים על עליה בתופעה של קשיים בתקשורת בין אישית. איך לא? כאשר במשך היום, ילדים מחוברים למכשרים הסוללרים, שולחים יותר מסרונים מקיום שיחות קוליות,  חלקם מחוברים למחשב ולאינטרנט במשך כל שעות היום ע"י סמארטפונים ומכשירים נוספים, הם לא מתקשרים אישית עם חבריהם.
מסתבר, שחברות עסקיות גם גילו את הצורך בהתייחסות לקול האנושי. בארץ, חברת NICE פיתחה תוכנה מאפשרת ניתוח קול למערכות אוטומטיות בכדי לאפשר מתן שירות מקסימאלי ללקוחות. באמצעות שירות זה ישנו ניתוב של הפונים ע"פ המאפיינים שניצפו. זאת אומרת, לקוחות בעייתים יקבלו מענה קולי אנושי.
בעתיד מקווים כי יהיה  ניתן לחלק את השיחות ע"פ מספר קריטריונים בעייתיים כגון: כעס, ספקנות, ושעמום.
לסיכום, ברור לכל, שעל אף הפיתוחים והחידושים בעולמנו, אין תחליף לאדם, לרגשות שלו- לקול האנושי.



SXC
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/311/230.html?hp=16&cat=1924




שירות לקוחות אנושי. רק במקרים קיצונים. SXC

יום שישי, 9 בדצמבר 2011

רפורמות בחינוך, רפורמות, רפורמות- עד מתי?


באחד הקורסים שאני משתתפת בהם, "סוגיות במדיניות החינוך", עסקנו ברפורמות החוזרות ונשנות במערכת החינוך. פעמים החינוך היה לאליטיסטים בלבד, פעמים החינוך היה לכל, פעמים המורה היה במרכז, פעמים התלמיד, ועוד ועוד גישות שונות ואף סותרות. מה גורם לשינויים אלו? האם לאחר כ"כ הרבה שנות חינוך עדין לא ברור מהי הדרך המועדפת אצלנו בארץ?
לאחרונה נכנסו שתי רפורמות חדשות. האחת לבתי הספר היסודי- "אופק חדש", והשנייה לתיכונים -  "עוז לתמורה".
מערכת החינוך, מובילת השינוי מאמינה כי השינוי טוב לכולם- טוב למורים, טוב לתלמידים, וטוב למערכת. המורים, סוף סוף יקבלו יחס של אנשי היי-טק, יעבדו מס' שעות די דומה, וכך הערכה של הציבור אליהם תעלה. בוודאי המשכורת שלהם תעלה במקביל והם ירוויחו יותר. האם המורים מעוניינים בדימוי חדש זה?
כרגע, כידוע לי, לפחות בחינוך העל יסודי אין היענות של המורים לרפורמה. מדוע?
התחושה של המורים היא כי קולם לא נשמע. הרפורמות החדשות מעוניינות לשפר את מעמדם של המורים, אך האם הן מצליחות? הפתרונות החדשים אינם מתייחסים לקשיים של המורים ואינן עונות על מצוקותיהן. האם מורה שיעבוד עד השעה ארבע בבית ספרו יסיים את עבודתו? האם עליו ללכת הביתה ולהשאיר בבית הספר את העבודה למחר? הרי ברור לכל המורים שהעבודה לא מסתיימת כל כך מהר. האם אעבוד עד ארבע ועוד בערב בבית? ומה בנוגע לכתות הגדולות כ"כ? היכן הפתרון לסוגיה זו?
לעניות דעתי, האמונה כי בזכות רפורמות אלו מעמד המורה ישתנה אינה נכונה. לצערי, הקשיים שלנו כמורים עדין לא קיבלו התייחסות. אולי רק אם מובילי השינויים יכירו את עולמם של המורים מקרוב, יכירו את הצרכים האמתיים שלהם וינסו לתת מענה , אולי נגיע לרפורמה האידיאלית. הלוואי.
בינתיים, אנחנו המורים, למרות הקשיים ממשיכים ללמד בגלל שאנו אוהבים את העבודה, אמינים בחינוך ואוהבים את הילדים.



יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

יום זכויות הילד הבין- לאומי- דיון בנושא "אלימות באינטרנט"


בבלוג האחרון שכתבתי, התייחסתי לדאגה הקיימת בציבור הדתי מהקלות הרבה בה אפשר לפגוע בילדנו דרך האינטרנט ללא ידיעת ההורים. והנה, ח"כ רונית תירוש מעלה לדיון את אותו נושא שמסתבר שקיים גם בציבור הכללי.
בכתבה שהופיעה באתר ערוץ שבע בתאריך ה21.11.11 נכתב כי נושא זה הועלה בוועדת המדע והטכנולוגיה ברשות ח"כ רונית תירוש.
ע"פ ממצאים שמעלה ח"כ תירוש כ- 75% מההורים כלל אינם שותפים לפעילות ילדיהם ברשתות החברתיות. אף על פי שמרבית ההורים משתמשים באינטרנט, הם אינם יודעים מהם הסכנות הנמצאות ברשת שאליהם חשופים ילדיהם. כמו כן ההורים אינם יודעים כיצד ניתן להתמודד עם תופעה חריפה זו המזיקה לילדים.
ח"כ תירוש מעלה מס' רעיונות בכדי להתמודד עם התופעה הלא רצויה של "אלימות וסכנות ברשת", כדלהלן:
- משרד החינוך יפעיל תכניות שיעסקו בסכנות ברשת.
- התלמידים יקבלו דפים שיחשפו בפניהם סכנות הקיימות ברשת האינטרנט והצורך להגן על עצמם מפני חשיפת יתר.
- עידוד הקשר בין ההורים. מעורבות ופתיחות בין הורים וילדים יסייעו לילדים בזמני מצוקה.
- הילדים ילמדו את ההורים ויפעלו אתם יחדיו באינטרנט בכדי לצמצם את הפער הבין- דורי.
- במקביל לכל הפעילויות הנ"ל, על משרד החינוך לפתוח "קו חם", שיהווה כתובת לפניות הציבור בזמן מצוקה.

ברור לכולם כי כאשר ההדרכה לילדים תהיה ממקום של אכפתיות, שותפות והבנה עד כמה הרשתות משמעותיות לילדים, ההישגים יהיו טובים יותר. אולם, במקרים בהם המבוגרים יתנו לילדים הרגשה של סמכותיות ושתלטנות, הילדים לא יראו במבוגרים כתובת לפניותיהם והמצב יחריף עוד יותר.

כולנו תקוה כי נשכיל להבין וללמוד עד כמה הכלי משמעותי בחיי ילדנו מצד אחד, ועד כמה חשוב להיות שותפים בחיי ילדינו וללוותם בדרכם החדשנית מאידך. רק בדרך זו ילדנו ידעו כי ניתן לפנות אלנו המבוגרים, לסמוך עלינו והיעזר בנו בשעת הצורך.

אין ספק שתקוותנו היא כי ילדנו יוכלו לחיות וליהנות מהעולם המקסים בו אנו חיים ללא פחדים וחששות, והאינטרנט יהיה מקום בטוח עבור ילדינו.

סכנה? האינטרנט


http://www.inn.co.il/News/News.aspx/229053






יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

הפייסבוק- האם מתייאשים או מתמודדים?


הפייסבוק נמצא בתוכנו, לטוב ולרע, וברור לכולנו כי כבר אין דרך חזרה. ובכן מה עושים???
 בכנס בנתניה "הורים ברשת או חורים ברשת", ניתחו אנשי חינוך את ההתמכרות לאינטרנט בדורנו וכיצד על ההורים להתמודד עם התופעה. ברור לכל כי ברוב המקומות הילדים נמצאים במצב מתקדם מאוד מבחינת הכרת האינטרנט, כיצד ניתן להשתמש בו, והתכנים הנמצאים בו. ההורים בד"כ מזנבים אחרי ילדיהם בהכרת האינטרנט, ותופעה זו קיימת גם להורים המעורבים בעידן הטכנולוגי.
התופעה של הפער בין ההורים לילדים כמובן נפוצה יותר בציבור בחרדי. ציבור זה, שמלכתחילה לא מוכן לקבל את הכלי החדשני- האינטרנט, בוודאי אינו יודע כיצד להתמודד עם התופעה. בשטח, הילדים בציבור החרדי חשופים לכלי ומשתמשים בו על אף התנגדות הציבור בכלל. כידוע, אי אפשר שלא להנות מיתרונותיו של האינטרנט, אך ברור כי לאינטרנט ישנן גם חסרונות. כאשר המבוגרים, נשארים מאחור, ולא מכירים ביתרונות הקדמה וחסרונותיה, אין מי שילווה ויכוון את הילדים. ובכן- "האם הקרב אבוד"?

יו"ר המרכז למורשת ישראל במכללת נתניה, הרב משה פינצ'וק טוען כי על ההורים להיות  מחוברים אל ילדיהם. להורים אחריות על כל מה שנעשה עם ילדיהם ולכן עליהם להתקרב למציאות, ללמוד את הכלי, ולסייע לידיהם למצוא דרכים להתמודד עם הקשיים והבעיות שקיימות באינטרנט.
המסר הוא ברור- "יש להתמודד ולא לברוח".

להלן הקישור למאמר שפורסם באתר ערוץ 7 ב 22/9/11

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/226348


פייסבוק







יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

התייאשת מלחפש את חברך מהגן- אל יאוש! התכנה DialMyName היא הפתרון!



זוכרים איך בעבר נעזרנו ב"דפי זהב" כשנזקקנו  למספר טלפון של חנות הפרחים או הפיצריה הקרובה לביתנו?
ובכן , שוב התקדמנו. הטכנולוגיה לא עוצרת לרגע מלחשוב איך להקל עלינו. מדי שבוע קוראים על תגליות חדשות, והחיים- במונים מסויימים נהפכים להרבה יותר קלים.
תוכנה חדשה בשם DialMyName מאפשרת למצוא בקלות את העסק או האדם אותו אנו מחפשים.
כל אשר צריך לעשות לאחר התקנת התכנה הוא לחפש את העסק המבוקש ע"פ שמו.
על בעלי עסקים אשר מעונינים להיות זמינים ונגישים ללקוחותיהם להתקשר למאגר של CallMyName ולעדכן את פרטי הרישום שלהם. האפליקציה ליצירת הקשר עם המאגר הוא חינם, אך הרישום למאגר הינו בתשלום.
ואל דאגה- במקרה והחברה שינתה את פרטיה, תקבל את הפרטים החדשים. במאגר הפרטים מתעדכנים באופן מיידי.

ובכן כולם מרוויחים- בעלי העסק הנגישים לכולם, והאדם הפרטי שבקלות משיג את מבוקשו.

אכן,אין סוף לרעיונות ולפיתוחים- אז מה לדעתם תהיה התגלית הבאה?









יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

ההתפתחויות בעולם המודרני- עד כמה ראוי כי ישפיעו על מערכת החקיקה?


הטכנולוגיה משפיעה על תחומים רבים בחיינו- תקשורת, מידע, חינוך, צרכנות ועוד. ובכן, מה עם התחום המשפטי? האם בתחום זה לא אמור להתחולל שום שינוי?
אחד הנושאים שעלו לכותרות בתחום המשפטי הוא "צוואה שנכתבה בפייסבוק".
עו"ד ד"ר כץ העוסק בתחום צוואות וירושות טוען כי על מערכת החקיקה לקדם רפורמות בנושא חוק הירושה והצוואה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המתרחשת מסביבנו.
במדינתנו, כאשר מגבוה לא נעשים שינויים בחקיקה, ציבור האזרחים מעורר שינויים בחקיקה -מלמטה. העם מעוניין בצדק חקיקתי, ומדוע בימינו, דרכים וירטואליות לא יכולות להיחשב כתקפות מבחינה משפטית?


בכל מקרה, לדעתי, ברור כי מציאות של צוואה הניתנת בפפיסבוק הינה רק עניין של זמן, ולכן עדיף כי המחוקק יתן את דעתו בנושא בצורה חד משמעית, ולא להמתין למקרה בו תכתב צווה בפייסבוק, והדיון לגבי חוקיותה ידון במערכת המשפט לקביעת הלכה בנושא.

מה דעתכם- האם יש לתת תוקף לצוואות הניתנות בדרכים וירטואליים?


 קישור לכתבה-

האם צוואה בפייסבוק תקפה משפטית?

                                                                                    

יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

"Waze" - כבר שמעתם על תוכנה זו"?


לא להאמין! ככל שאני לומדת יותר ונחשפת יותר לטכנולוגיה החדשה-אני רק יודעת פחות ופחות.
במהלך טיול לצפון בעודי נעזרת בהסברים ובמפות בכדי לנווט את דרכי, גיסתי מסתבר נוסעת לה בנחת.
ברגע שהגענו למקום המתוכנן, יוצאת גיסתי בהתלהבות מהאוטו וקוראת "אין על התוכנה הזו- פשוט מדהימה."
אני כמובן לא מבינה את ההקשר בין "תוכנות" ל"טיול", אך מיד גיסתי ממשיכה- "שמעת על Waze"?
"את פשוט חייבת לראות!" ומובילה אותי למכשיר הנייד שלה.
ובכן "Waze" הינה תוכנה חינמית שניתן להורידה  לסלולרי האישי של כל אחד. תוכנה זו מבוססת על מידע "חי" המגיע מהנהגים הנמצאים בשטח ומועבר לשאר הנהגים. לכן, ככל שננהג ונדווח יותר- נהייה מעודכנים יותר.
מטרת השירות הוא לעזור לנהגים ע"י מתן "סיור מודרך" והכוונה ישירה לייעד. בנוסף הנהגים מקבלים דיווחי תנועה על עומס בכבישים מסויימים, תאונות דרכים ושוטרים הנמצאים במקומות מסויימים.
מי צריך GPS ? פשוט הורידו את התוכנה וצאו לדרך!
נסיעה טובה ובטוחה לכולכם!

קישור לתוכנה
http://www.waze.co.il/

יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

רק "קליק"- ומצאתי עבודה!


האם יצא לכם בעבר להתנסות בעמידה בתור במשך שעות בתקווה שתצליחו לקבל את השירות אותו אתם מבקשים?
אם כן ברור שאתם מזדהים עם התחושה של התסכול של התור הארוך והמייגע, והאכזבה במקרה וגיליתם כי עמדתם לחינם.
לא עוד!- האינטרנט שוב מצליח למצוא פתרונות יעילים לחיסכון בזמן, ליעילות, וכמובן להשגת המטרה המתבקשת.

יריד תעסוקה וירטואלי התקיים לאחרונה בירושלים.
היריד שם לעצמו כמטרה לייעל את תהליך מציאת העבודה של ציבור מחפשי העבודה. ידוע לכולם עד כמה יכול תהליך זה להיות מייאש ומייגע וברור לכולם שההצלחה במציאת עבודה אינה רק טובת האדם הפרטי, אלא של המדינה כולה.
האפשרות להישאר בבית, להיכנס לאינטרנט, לעיין בנחת בכל האפשרויות שיש- בהחלט יתרון משמעותי ביותר. בנוסף ליתרון בהיות האדם בבית, עומד לרשותו מענה קולי עם מייעצים ומומחים העונים על שאלות ועוזרים בתיווך בינו ובין המעסיקים השונים.

שירות זה הינו אחד מהנסיונות להקל על ציבור הלקוחות באמצעות האינטרנט.

נקווה כי אכן הנסיון יוגדר כהצלחה, ובעתיד יתקיימו ירידי תעסוקה נוספים בעוד מקומות בארץ ובכלל טובת הלקוחות תעמוד לעיניהם של עוד גופים ציבוריים.




 קישור למאמר

יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

ספרים דיגיטליים בשימוש- הרבה יתרונות ומעט חסרונות


לאחר שכתבתי על הצעת החוק בעניין הכנסת הספרים הדיגיטליים בארץ, שמחתי למצוא כתבה המתארת מקומות ובתי ספר , בעולם כמובן, שהחלו להשתמש בספרים הדיגיטליים. (ישנו קישור לכתבה בסוף הרשומה)
ידוע וברור לכולנו כי במאה ה21 חייב להתחולל שינוי במערכת החינוך בעקבות השינויים הטכנולוגים החלים בעולם. השינויים הטכנולוגיים מסתבר אינם רק שינויים טכניים בלבד, אלא שינויים טכניים שמובילים להשפעות גדולות ומשמעותיות בחיינו : באופן הלמידה של הילדים, בדרכי  החשיבה שלהם, בתחומי ההתעניינות שלהם וביכולות שלהם. כל הגורמים הנ"ל ועוד אחרים הם בדיוק הסיבה המביאה את משרדי החינוך והממשלות להבין כי חייב להתבצע שינוי במערכת הנוכחית.
ישנם המאמינים כי צריך להתבצע שינוי, אך יש לחכות שיבוא מלמעלה- הדרגים הגבוהים יחליטו על השינוי ואז הוא יחלחל למוסדות. לעומת הגישה הזו, ישנם הטוענים כי השינוי צריך לצוץ מלמטה, וכך הוא יווצר.
דוגמא ממשית לגישה זו היא בארה"ב. בבית ספר מסויים בצפון קרוליינה, הוכנס שימוש בספרים הדיגיטליים במערכת החינוך. אכן מצוין בכתבה כי ישנם קשיים טכניים , וקשיים בתשתיות, ובכל זאת לא התייאשו הגורמים שראו בכך חשיבות גדולה ויצאו לדרך. במשך ארבע שנים ציידו בביה"ס את כל התלמידים בכיתות ד' עד י"ב במחשבים ניידים.
היתרונות ברורים טוען המפקח המחוזי של בית הספר: התלמידים מגיעים להישגיים גבוהים יותר, הם מתעניינים יותר בנושאים הסובבים אותם, שיעורי הסיום של בית הספר עלו וגם רמת הזכאות לבגרות עלתה. בימינו, לא הגיוני כי חומרי הלמידה יהיו "מוגבלים", "אין שימוש במילון ,אטלס, אנציקלופדיה וכ'ו, הכל דרך האינטרנט". בנוסף, המורים ציינו כי הם עתה מאושרים יותר.
אומנם עלו מס' חסרונות בשינוי מהפכני זה. אחד מהחסרונות שכרגע לא נמצאו פתרונות עבורו היה שתלמידים טענו שמרוב שכייף לשחק באייפד, הם אינם מסוגלים להתרכז בשיעור. חיסרון נוסף שמנסים להתמודד איתו הוא נגישות התלמידים לאינטרנט בשעות אחר הצהריים. ישנם תלמידים שבגלל בעיות כלכליות אין להם חיבור לאינטרנט, מה שמפריע להם לעבוד כשהם בבית. אחד מהפתרונות עבור בעיה זו היה פתיחת מעבדת המחשבים בביה"ס למשך זמן יותר ארוך ובכך לאפשר לתלמידים להישאר בביה"ס, לעבוד ולהכין את המטלות שלהם.

ולאחר כל מה שקראתי, מתי נתמודד אנו עם אתגר זה? האם נחכה כי ההנחיות יוכתבו מלמעלה או שגם אצלינו פה יהיו חלוצים ויתחילו את המהפך מלמטה?

קקישור לכתבה:
http://www.washingtontimes.com/news/2011/jul/18/s-korea-leads-way-for-paperless-classroom/


יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

מי היה מאמין- ספרי לימוד דיגיטליים כאן בישראל!!!


רק בשבוע שעבר שמענו את הרצאתו של רוני דיין בנושא תוכנית התקשוב בישראל, והנה, לא להאמין , הדברים מתקדמים, ממש בתנופה כה מהירה!
לאחרונה אושר החוק של ספרי לימוד דיגיטליים בקריאה טרומית בכנסת. אומנם החוק נמצא רק בהתחלתו, אך בהחלט זהו סימן המראה על רצינותה של המדינה להתקדם. אכן, שואפים כאן בישראל, להיות המדינה השניה בה ישתמשו בספרים דיגיטליים בבתי ספר אחרי דרום קוריאה.
אל בהלה! השימוש בספרי הלימוד הדיגיטליים אינו חובה, ועדיין לאלו שיעדיפו את הספר המודפס העשוי מנייר תינתן אפשרות להשתמש בו. ובכל זאת, מה הן היתרונות של הספרים הדיגיטליים?
אמנה כאן מספר יתרונות, לא לפי סדר החשיבות.
יתרון ראשון, ברור הוא שלא יהיה צורך לשאת עוד ילקוטים כבדים על הגב.
יתרון שני הוא עדכון המהדורות ללא קניה מחודשת של הספרים.
יתרון נוסף הוא שע"י העלאת ההצעה יזדרזו להכניס מערכות תקשוב לבתי הספר- טאבלטים, מחשבים, קוראים דיגיטליים וכו'.
יתרון חשוב ומשמעותי ביותר הוא האפשרות לאפשר למוגבלי ראיה לקרוא מהספרים שיועברו לכתב ברייל.
עוד יתרון הוא העלות- מחיר ספרים דיגיטליים נמוך יותר בגלל שאין את עלות ההדפסה. אומנם מחירי הקוראים או המחשבים הניידים אינו שולי, אך בכל זאת מחירם יורד ויורד, והקניה היא חד פעמית.
חשוב לציין כי רכישת הקוראים הדיגיטליים אינה חובה.

הקושי שלי עם השינוי המהפכני הוא האם לאט לאט הילדים יזניחו את הספרים המסורתיים, המודפסים, ואולי כפי שקראנו בסיפור "The Fun They Had", הם ישכחו מן העולם וילדנו לא יכירו וידעו כיצד להשתמש בהם.

נו, אז מה אתם אומרים, האם השינוי אכן יתרחש במהרה?

ספרי לימוד באייפד?




הממשלה אישרה: ספרי לימוד - בגרסה דיגיטלית

יום ראשון, 31 ביולי 2011

תוכנית התקשוב להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21.

אתמול, הוצגה לנו תוכנית התקשוב החדשה של מדינת ישראל. לראשונה הרגשתי כי ישנה התקדמות משמעותית בחשיבה על הרבדים השונים של התקשוב. בהחלט נעשתה עבודה יסודית לראות ולבחון כיצד התוכנית תענה על הבעיות והקשיים שצצו במערכת החינוך עד כה.
התוכנית מתמקדת ב-4 תחומים: תכנים דיגיטאליים, התאמת תכנית הלימודים, הכשרת המורים ותשתיות ותחזוקה. נראה כי אכן הפעם נעשה נסיון רציני להקיף את מכלול נושאים.
בכל זאת, עדיין מס' תהיות קיימות אצל כולנו. ברור שמרבית המורים עדיין לא עברו כל הכשרה, ואפילו הכשרה חלקית. כיצד תתחיל שנת הלימודים בבתי ספר עם מורים לא מעודכנים? ברור הוא כי ישנה תקוה שגם בנושא התחזוקה לא יהיו כל בעיות כפי שהיו בעבר. בכל זאת, יש ספק גדול אצל כולנו כי כך אכן יהיה בפועל. בנוסף, כפי שציינה חברתי ללימודים, גילה לוי עצמון, חייבים להיות מדדים שיבדקו את הצלחת התוכנית והיעדים.
קראתי את הבלוג של נדב, אחד מבוגרי המגמה לתקשוב. במסקנותיו מציין נדב שני חסרונות המצויים בתוכנית התקשוב, האחת שאין בתוכנית הגדרה ברורה של סביבות הלמידה, והשניה, התוכנית נבנתה ללא התייעצות עם צוות המורים מתוך ראיה לתת מענה לצרכיהם.  בכל זאת, לפי דעתי,למרות אותם נקודות הכשל והבעיות שבתוכנית זו, ועל אף הקושיות הרבות שיש לנו, התחושה היא כי ישנו שינוי משמעותי בפתח. כולנו תקוה כי התוכנית החדשה תוביל להתקדמות המיוחלת ולשינויים משמעותיים במערכת החינוך- וכולנו נתברך מכך.

הבלוג של נדב





יום שלישי, 19 ביולי 2011

גם אני רוצה יותר לדעת על הסביבה הלימודית המתוקשבת "עת הדעת"

אתמול נחשפתי לראשונה לסביבה הלימודית "עת לדעת" ע"י דובי וייס הפדגוג הראשי שלה. אני חייבת לומר כי פשוט הוקסמתי.
כולנו מודעים לבעיות הקיימות במערכת החינוך היום. רק בכדי לרענן את זכרוננו, אמנה מעט מהם.
ראשית קיימת בעיה של חוסר התאמה בין שיטת הלימוד לדור. ברור שבדור של היום, בו הכל כל כך חזותי, צבעוני, רב מימדי, אנחנו עדיין מנסים להיות אטראקטיבים בשיטות מיושנות. מדוע אנו מצפים שזה יצליח לנו?
שנית בכל כיתה יושבים מס 'תלמידים לא קטן. לכל אחד מהם תחום אינטיליגנציה אחד השולט יותר, באמצעותו הילד מסוגל לקלוט בצורה מיטבית. בנוסף כל ילד בעל רמה שכלית שונה. בשיעור רגיל מורה מתקשה לענות על הפער בין כל תלמיד ותלמיד, ובוודאי אינו מסוגל ללמד בשיעור במגוון גישות, כך שהלמידה תגיע אל מירב התלמידים.
קושי נוסף הקיים המערכת היום הוא המעקב של המורה אחר כל תלמיד והישגיו. בשיעור כיום ,יתכן והמורה ינסה להעביר יחידת לימוד מסויימת, ולבסוף אותו שיעור יש עדיין תלמידים שלא הפנימו אותה. איך המורה יכול לדעת זאת באופן מיידי?
ובכן, סביבת הלימודים המתוקשבת "עת לדעת" אמורה לתת מענה לבעיות אלו.
כמובן הסביבה מאוד מאתגרת. היא בנויה באופן המגרה את התלמיד, גם מבחינה ויזואלית, גם מגוון היכולות, וגם עצם השימוש במחשב מעורר את המוטיבציה של הלומד. המורה יכול לשלב באותו שיעור מס' מיומנויות פדגוגיות כגון: דיון כיתתי, הסבר  פרונטאלי, התנסות אישית מול המחשב, עבודה עם חבר, ועוד, כך שהשיעור הרבה יותר מעניין ומושך את התלמידים. יתר על כן, בהחלט ניתן לשלוט בהתאמת הרמה לתלמיד, כך שאותו חומר מועבר לתלמידים שונים בצורה שונה ע"פ רמתם ויכולתם הקוגניטיבית. היכולת לעקוב באופן אישי אחרי התקדמותם של הלומדים משדרג את הלימוד. המעקב מאפשר למורה לראות מייד אחרי מילוי המטלה מי הבין, מי מתקשה ומי מסוגל לעבור לרמה גבוהה יותר.
יתרון נוסף ממנו התלהבתי הוא שלמורה יש אפשרות בחירה. הוא יכול להשתמש באפשרויות המוצעות בסביבה, אך עדיין יש לו את האפשרות להפעיל את שיקול הדעת האישית שלו ולהוסיף תכנים לשיעור מסביבות חיצוניות.
כמורה לאנגלית, בהחלט מצאתי מס' רב של יתרונות בלימוד ע"י "עת הדעת". כמובן לא ברור לי מתי אוכל להשתמש בסביבה בפועל, ואם אכן השינוי בבית ספרי יקרה בעתיד הקרוב. שאלה נוספת המטרידה אותי היא אם אכן בחטיבה העליונה, כאשר קיים לחץ עצום של ההכנה לבחינות הבגרות, המורים יוכלו להשתמש בלומדות אלו כמו בבתי הספר היסודיים?
אין ספק שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, ואכן הכשרה מלווה וצמודה היא תנאי הכרחי ליישום הסביבה, בכל זאת אשמח להתנסות בסביבה זו.

מאמר מאת דובי וייס על "עת הדעת"  מאמר אורח - סימפוניה פדגוגית לכלים טכנולוגיים - TheMarker Cafe

יום ראשון, 17 ביולי 2011

בסין- צנזורה ברשת


האם חוקי לסגור אתרים ברשת בטענה כי אינם "חיוביים", בעלי תוכן "שלילי"? או אולי ישנה זכות לכל אחד להפיץ ככל העולה על רוחו?
ובכן, במהלך השנה האחרונה נסגרו בסין יותר ממיליון אתרים ע"י הצנזורה- אתרים כמו יוטיוב, טוויטר ופייסבוק וכמובן אתרים פורנוגרפיים.
לעומת היוצאים כנגד תופעה זו שטוענים כי יש לאפשר "אינטרנט חופשי", בסין מאמינים כי איכות האתר הוא הקריטריון להשארתו פתוח ברשת. אומנם ישנה יותר הקפדה על הכללים להעלאת אתרים לרשת, אך יש עליה ברמת התכנים המפורסמים- וזה הדבר החשוב והמשמעותי. ע"פ מחקרים שנעשו אומנם מס' האתרים קטן, אך ישנה עליה במס' הדפים שפורסמו- 60 מילארד, עליה של כ-79% בשנה אחת.
ישנה התנגדות וקיימים הפגנות נגד הצנזורה, אך כרגע אין שינוי במדיניות כלפי הרשתות באינטרנט בסין.

לאחר קריאת הכתבה עלתה בפני שאלה שבוודאי צצה בראשם של אחרים לפני- מהי הזכות של המדינה לסגור ולצנזר אתרים? האם ישנה זכות כזו? ואולי כן- במקרים שהאתרים נחשבים למסוכנים. ואם כן -מי הוא הקובע מהו "אתר מסוכן" ומה לא?

כרגיל חוזרים לשאלות העוסקות בגבול יכולתו של האינטרנט, הסכנות, המגבלויות והפתרונות שעדיין אין לנו.
כנראה שבכל זאת במדינות דמוקרטיות "החופש" הוא ערך כה עליון, שבשם ערך זה פוגעים בעקרונות נוספים כמו "הגנת ילדים", "זכויות הפרט" ועוד.
ומי צודק?

People at an internet cafe in Beijing, May 12, 2011 Chinese web users are frequently blocked from accessing sites such as Youtube

קישור למאמר באתר החדשות של הBBC

http://www.bbc.co.uk/news/world-asia-pacific-14138267

יום רביעי, 6 ביולי 2011

האקרים- אין להם גבול?!


"הנשיא אובמה- מת!!!"- זוהי הכותרת של ידיעה שהופיעה בבוקרו של ה-4 ביולי, יום העצמאות של ארה"ב.
האקרים פרצו לחשבון הטוויטר של רשת החדשות "פוקס" בארה"ב ודיווחו כי הנשיא נרצח ע"י 2 יריות.
ההודעה נשארה במשך מס' שעות ולא הורדה מהאתר. את האחריות לפרסום ההודעה לקחו על עצמם הקבוצה שנקראת "The Script Kiddies ". רשת החדשות "פוקס" הודיעה כי תחקור את הפריצה ותנקוט בצעדים בכדי למנוע מקרה נוסף של שימוש בחשבון ללא רשותם.

מסתבר, שאין גבול להאקרים. בעינים שלהם, הרצון והיכולת לפרוץ לחשבונות זרים, נותנים להם ליגיטימציה לכתוב ולפרסם כל דבר העולה על רוחם. במקרה הנוכחי, אפילו אם אין להם שום הישג נוסף משתלם מעבר לפרסום עצמו.
חבל!!!

מצורף קישור לכתבה -     http://www.bbc.co.uk/news/technology-14012294 

יום ראשון, 3 ביולי 2011

ספרים דיגיטלים- מומלץ!


 במהלכו של "שבוע הספר" המקובל, נחשפתי לכתבה העוסקת בספרים מזווית אחרת. הכתבה נכתבה  בעיתון מקור ראשון גליון 722.
.בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה והאפשרויות הרבות המוצעות לציבור, מתחיל מיזם חדש של רשת "סטימצקי" לחובבי הכתיבה ולחובבי הקריאה שביננו.
מיזם זה מאפשר לכותבים חדשים ולסופרים עצמאיים לפרסם את כתביהם לציבור באמצעות המחשב. מיזם זה כולל ליווי והדרכה צמודים עם אנשים מקצועיים.
אכן למיזם זה מספר יתרונות. הראשון, עידוד כתיבה לאנשים שתמיד חלמו אך לא כתבו בגלל בעיות רבות- ברובן טכניות וכספיות. שנית, בצורה זו ישנה יכולת לחשוף יותר יצירות במהירות למספר רב של אנשים. דבר נוסף הוא כי קוראים צעירים במיוחד נהנים מחווית קריאה שכזו. קריאת הפרק הראשון הינה חינמית כך שניתן לבדוק אם הספר מוצא חן בעיני הקורא. לסופרים יש רווח גדול יותר כאשר ההפצה הינה דיגיטלית. יתרון נוסף לקוראים הוא החשיפה לעושר הספרותי הקיים.
לאחר קריאה של פרק ישנה אפשרות לרכוש את הספר במחיר סימלי לכל כותר וכמובן כל היתרונות הדיגיטלים, כמו סימון טקסט, שינוי גופן וכו' קיימים לרשות הקורא.
רשת "סטימצקי" מאפשרת נגישות לאתר ממס' מכשירים, כגון: אייפון, אייפד וסמרטפד.אולם, אין אפשרות לבעלי נוקיה להיכנס לאתרים. חבל!

בשנה הנוכחית ישנו גידול משמעותי במספר הספרים הדיגיטלים שיצאו לאור וכמובן מספר הקוראים עלה.

המאמר המצורף:

יום ראשון, 26 ביוני 2011

סכנה - עוקבים אחריך!!

לאחרונה נתקלתי במאמר העוסק בגילוי חדש החושף סכנות נוספות ברשת. המאמר מציג כיצד ניתן לעקוב אחרי הגלישות שלנו באתרים שונים, ללא ידיעתנו, וזאת רק בגלל כניסתנו לאתר בו היה ממשק ל"facebook" או "twitter" וכדומה. מוסיף המאמר, כי בעתיד הקרוב, תחום זה יתפתח עוד, ע"י תוכנה ייעודית של גוגל ועוד.  
להלן הכתבה, כפי שפורסמה בגליון המודפס שלמוסף כלכלה של מקור ראשון, 10/06/2011:




כתבה זו, מעלה למודעות את הבעיות הטמונות בגלישה ברשת, ומהווה הוכחה נוספת, על הזהירות הרבה שיש לנקוט במהלך הגלישה.
כולנו תקווה שעם הצמיחה הטכנולוגית נוכל למצוא פתרונות לבעיות הרבות המצויות בשימוש באינטרנט.

יום שישי, 27 במאי 2011

מהפכה בחינוך - לוח חכם!!

כשנשאלתי ע"י אחת מחברותי לצוות בביה"ס- "מה את  לומדת השנה?", עניתי תואר שני בחינוך- בהתמחות בתקשוב ולמידה. מאחר ונאלצתי לפרט קצת יותר, הסברתי לאן פני החינוך בשילוב עם הטכנולוגיה.  כמובן כאחת שכבר נכנסה לראש של "החדשנוות הפדגוגית", ניסיתי להסביר עד כמה השינוי חשוב ותורם ללמידה.
כיום, כאשר הילדים, "הילידים הטכנולוגיים", מבלים מס' שעות לא קטן מול המחשב מדי יום, הם מתבקשים לשבת בבוקר בבית הספר וללמוד. כיצד זה יתכן? הרי המורה אינו מושך ומעניין אותם, הדף מיושן והגירויים אליהם הם חשופים כה מעטים. והטכנולוגיה? אינה "נחה" לרגע, ההתפתחות כה מהירה, ומושכת אליה את הדור הצעיר. לדוגמא:
בנוסף, ישנם יתרונות רבים לטכנולוגיה, אז מדוע הם אינם מנוצלים ע"י המורים?
אכן, מערכת החינוך הגיעה למסקנה כי יש לשלבם במסגרות החינוך. בעתיד הלא כ"כ רחוק מתוכננים מס' בתי ספר להיות אינטראקטיבים. התקווה כי הכנסת המחשבים לכיתה והשימוש בהם אכן יוביל להתקדמות משמעותית בתחום החינוך.
חברותי נראו מבוהלות, שהרי כמוני (עד לפני זמן קצר), אינן מבינות דבר ואף לא חצי דבר, בתחום חדש זה. כמובן הסברתי להן, חייבת להתלוות הדרכה צמודה למורים, וגם משרד החינוך מבין זאת.
"אין ברירה" טענתי, "השינוי חייב להתרחש בעקבות השינויים החלים בעולם". גם אנו בחברה הדתית מבינים שעל אף החסרונות שישנם בטכנולוגיה, ישנם יתרונות רבים. כמעט לכולנו יש מחשב בבית, רובנו מחוברים לאיטרנט ונהנים משירותיו- גם בתחום הפראקטי בלבד, כגון שליחת מיילים, חיפוש כתובות וכו', וגם מנצלים את יתרונותיו מבחינת התכנים אליו ניתן להיחשף (שיעורים תורניים, הרצאות אינטלקטואליות, כתבות ועוד).
החלום כי השינוי יתרחש בתקופה הקרובה, עדיין נראה רחוק. ובכל זאת מאמינים אנו כי השינוי שאמור להתרחש אכן יגרום לשיפור משמעותי של הלימודים במערכת החינוך. אין ספק, כי שיעור בו ניתן גם להקשיב למורה, המתווך, גם לראות קטע ויזואלי, לעבוד בצורה יחידנית ע"י שימוש במחשב האישי ולהיות מחובר לאינטרנט בשיעור, כל אלו יגרמו לתלמיד להיות יותר מעורב ומתעניין בשיעור.
לאחר שהסברתי גישה חדשה זו לחברותי לצוות,מקווה אני אף לראות שינוי זה בשנים הקרובות, ולהנות ממנו במהלך עבודתי.
להלן, קישור לכתבה בשם - הכיתה האינטרקיבית (אתר ערוץ 7, 06/02/08) העוסק בתוכנית משרד החינוך להפעלת 60 "כיתות חכמות-אינטראקטיביות".

יום ראשון, 22 במאי 2011

חידוש! בחינות בגרות מתוקשבות באנגלית

בביה"ס בו אני עובדת, בנוסף להיותי מורה, משמשת אני כרכזת אנגלית. אחת מחובותיי היא לראות כי בנות הזכאיות להקלות בבחינות, אכן מקבלות את אותן הקלות.
במהלך השנים האחרונות, גדלה המודעות ללקויות הלמידה ואיתה מתן ההקלות השונות לתלמידים. סוג אחד של הקלה הנו- הקראת שאלון. הקלה זו ניתנת לתלמידים שמסיבה כלשהי אינם מסוגלים להתמודד עם טקסט כתוב, בגלל בלבול אותיות (דיסגראפיה), זיהוי נכון של הצליל השייך לאות מסוימת, וכ'ו. חובתנו כמורים לדאוג להקראת השאלון לתלמידים, שבמרבית הפעמים, לאחר ההקראה מסוגלים להתמודד עם הטקסט והשאלות. בהתחלה, נדרשו המורים להקריא בע"פ את הטקסט והשאלות לתלמיד לפני התחלת עבודתו של התלמיד. אולם, פתרון זה לא היה מושלם בעיני. במקרים רבים, התלמיד היה צריך לקרוא קטע שוב, אך המורה לא היה זמין להקריא לו אותו. לכן, מהשנה הנוכחית נדרש כל צוות המורים להקליט מראש את הבחינה למחשב ע"י שימוש בתוכנה המיועדת לכך. את ההקלטה מורידה לבורנטית המחשבים לתקליטורים וכך הבנות מקבלות בתחילת המבחן תקליטור עם הטקסט והשאלות. אמנם, בדרך זו נדרשת מהמורים עבודה רבה יותר- הכנת המבחן מבעוד מועד, זמן ההקלטה ובדיקה כי אכן הכל הוקלט, ובכל זאת, יתרונות רבים להקלטות.
השימוש בתוכנה זו, (מצורף קישור בסוף הרשומה), מאפשר לבנות להשתמש בהקראת השאלון בזמן המתאים לכל אחת מהן, בקטע המסוים אותו הן רוצות לשמוע שוב ובכלל- הן אינן תלויות בחסדי האחר בזמן המבחן. הבנות מעידות על תחושת ביטחון,ושביעות רצון גדולה מאוד מהשינוי שחל בביה"ס בתחום האנגלית.
משרד החינוך, הקפיד גם הוא במשך השנים לשלוח עם בחינות הבגרות קלטות לבנות הזקוקות להקראה. בשנים האחרונות, נתקלנו בקשיים של הבנות לרכוש את מכשיר ה"ווקמן" לבחינה. בכל מקום נאמר להן כי המכשירים הללו יצאו כבר מכלל שימוש. הדבר גרם לבנות מתח מכיוון שלא ידענו כיצד הן תוכלנה להשתמש בקלטת בזמן הבחינה, דבר שמבחינתן הוא הכרחי.
שנה שעברה לראשונה נשלחו לנו תקליטורים לבנות, אך גם שינוי זה לא פתר את הבעיה, מכיוון שכבר לא ניתן היה לרכוש "דיסקמן" בחנויות. שוב נאלצנו להשיג את המכשירים ע"י הזמנה מיוחדת. האם משרד החינוך לא מעודכן בהתיישנותם של מכשירים בעקבות ההתפתחות המהירה שקיימת? לא ברור לי מדוע לא מאפשרים לבנות להשתמש במכשיר ה-MP כך שתועבר לו הבחינה רק מס' דקות לפני תחילתה.
השנה, נעשה ניסוי במשרד החינוך. הבנות שזכאיות להקראה, ביצעו את בחינת הבגרות דרך המחשב באופן שבו הטקסט הוצג על המסך, הן שמעו בעזרת האזניות את הטקסט מוקרא להם וענו את התשובות על המחשב. נעשתה הכנה מדוקדקת, עם ביקורת לפני הבחינה של מבחן דמה. הבנות נדרשו לנסות ולערוך את בחינת הדמה לפני מועד הבגרות, ולראות שהם מסתדרות עם שינוי זה. כשהצליחו בכך, זה תרם לתחושת הביטחון שלהן בזמן בחינת הבגרות עצמה. לאחר הבחינה, הבנות דיווחו על שביעות רצון מהשינוי.
כאחת השותפה במערכת זאת, רואה אני בחיוב את השינוי שחל במערכת החינוך. ההתמודדות עם הטכנולוגיה והקידמה כלל לא פשוט וחוסר התמודדות גורם לדריכה במקום. מקווה אני, כי שינוי זה מראה על הבנה בצורך לשינוי בד בבד עם רצון לעשותו.
ואסיים בנימה אופטימית כי אני מקווה לראות שינויים נוספים הקשורים לתחום עבודתי בעתיד.


תוכנה לצריבת קבצי קול על תקליטורים

יום רביעי, 11 במאי 2011

סביבות למידה מתוקשבות

במשך לימודי הסמסטר במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, אני משתתפת בקורס העוסק בסביביות למידה מתוקשבות. במהלך הקורס עסקנו בקריטריונים של סביבות אלו וראינו ובחנו סביבות שונות.
אומנם אני משתמשת במחשב באופן שוטף, אך בעיקר בשימושים הטכניים שלו. נושא זה של סביבות למידה מתוקשבות חדש בעיני. במהלך הקורס נחשפנו ליתרונות הרבים של סביבה זו. ואכן, אין ספק כי רבים הם.
היכולת להיות בלתי תלוי הזמן ומקום מאפשרת להתחבר יותר ולקחת חלק גם לאחר השעות למידה המקובלות.עוד יתרון שקיים הוא מגוון הדרכים להעברת מידע מלמד, מעשיר, מעניין ומגוון- גדול מאוד. יתרונות אלו גורמים לעניין רב אצל הלומד ומעוררים מוטיבציה. כמובן המורה לא יכול להתחרות עם המחשב. יכולותיו הוויזואליות של המחשב מושכות את הלומדים, ובדור של היום אין לזלזל בחשיבות המראה וההצגה של התוכן. בנוסף, אין ספק כי היכולת ליצור קשרים עם אנשים רחוקים, לשתף בדעות ורעיונות, ללמוד מאחרים כל אלו הם גם יתרונות לסביבות המתוקשבות. יתרון בולט נוסף הוא היכולת של הלומד לחפש מידע נוסף, להרחיב את הידע ולהיחשף למקורות שונים.
ובכל זאת, עדיין עולות לי מחשבות על מעט מחסרונותיו וכיצד יש להתמודד איתם- אם אפשר.
דווקא בגלל היות המחשב כה מושך, יודעת אני כי ילדים רבים לאט לאט מתנתקים מחבריהם. כמובן דרך המחשב ממשיך להיות קשר בין חברים, ואף נוצרים קשרים חברתיים חדשים,אך מפגשים פנים מול פנים הולכים ומתמעטים.
קושי נוסף הוא היכולת האישית של הלומד. אומנם יש מספר רב של לומדים שיכולים להתמודד לבד, עם המחשב בלבד, עם המשימות העומדות בפניהם. אותם לומדים מסוגלים לקרוא לעומק, לשלוט במחשב ככלי טכנולוגי ודיגיטאלי ללא תיווך, כמעט. אך בכך זאת ישנם כאלה שאינם מסוגלים להגיע ליכולות וביצועים מסוג זה- ואז מי מתווך?
האם לכל לומד יכולת ארגונית ברמה מספקת לעבוד בסביבות אלו?
את יתרונות השימוש במחשב רואים כולם באופן די מהר ומיידי.חסרונות לעומת זאת, צצים לאט ואיתם דרכי ההתמודדות. נראה לי, שרק אם לא נמתין תקופה ולחיפוש הפתרונות לדילמות אלו, אלא בד בבד, תוך כדי התקדמות בשימושי המחשב ננסה להתמודד עם הקשיים- כולנו נרוויח.

בהכנת הבלוג נעזרתי והתבססתי על המצגות של הקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" של ד"ר אלון הסגל

יום שבת, 9 באפריל 2011

תקשוב ולמידה- חלום או מציאות?

בס"ד

השבוע השתתפנו ביום עיון שעסק בנושא בנושא שילוב התקשוב במערכת החינוך- האם זה בגדר חלום בלבד או מציאות שבדרך. במהלך היום העיון, מתוך תשובותיהם של הדוברים עלו דילמות, קשיים שעומדים בדרך, פתרונות להשגתם ועוד נושאים נוספים. נהנתי לשמוע כי מכיוון שברור כי שילוב התקשוב בהוראה עומד להתרחש, ולמרות שיש עוד שאלות בקשר לאופן הביצועי בכיתה, מתחילים במקומות שונים להכשיר מורים ללמד בדרך זו.
מגוון הדעות שעלו, והשוני ביניהם מאוד העשירו אותי.
ברור כי בעידן של היום, שילוב הטכנולוגיה בהוראה הוא בלתי נמנע. ברור גם כי על המורים לעבור שינוי- קודם בתפיסה ואח"כ בצד היישומי. השאלה הגדולה היא מתי יתרחש השינוי?
במהלך היום עיון נחשפתי לנקודות רבות למחשבה: עד כמה ילדינו נמצאים מול מסכים- 8 שעות ביום, ומה עלינו לעשות כדי לצמצם זמן זה. מדוע מורים צעירים שחושבים כי נכון לשלב טכנולוגיה בחינוך, חוזרים ללמד בשיטה שבה הם למדו? ואם כך, ברור כי קשה השינוי לצוות מורים מבוגר עוד יותר. איך לא נשכח שבית ספר הוא בהחלט מקום לרכישת ערכים כלליים, ועוד.
מגוון הדעות שעלו, והשוני ביניהם מאוד העשירו אותי.
גילה תודה!
המשיכו לעשות חייל והצליחו!
זהבי אלמוגי

יום שלישי, 5 באפריל 2011

תקשוב ולמידה-חלום או מציאות?

תודה!
ביום העיון לרגל השקת הספר התחלתי להפנים עד כמה הנושא "חם". נהנתי לשמוע את ארבעת הדוברים ולראות זוויות שונות ונקודות מבט שונות. ברור לכולם כי שילוב התקשוב בהוראה הוא יעד עיקרי בחינוך, ובכל זאת כיצד יתרחש השינוי ומתי? האם הוא הכרחי?

יום שישי, 18 במרץ 2011

רשומה ראשונה!

בס"ד

יש לי בלוג!!!

אני התחלתי השנה את הלימודים בתחום התקשוב- והאמת ממש גאה ממספר הדברים שאני כבר יודעת לעשות.
ברור לי, שיש עוד כ"כ הרבה דברים ללמוד, ועוד דברים רבים שאני כלל לא יודעת על קיומם.
הדבר שהכי לא ברור לי הוא מתי ואיך בתי הספר יתחילו להיות מתוקשבים ומתי הפדגוגיה באופן המעשי תשתנה.
אני באמת מקווה שאחרי שאסיים את הלימודים, אוכל בצורה כלשהי ליישם לפחות את חלקם. כרגע אני עדיין נפעמת מכמה עולמי, שהיה עד עתה, רחוק מהעולם אליו אני נחשפת בשיעורים.
אני מאוד מקווה שאצליח להתמודד עם הקידמה, ואתגבר על החששות שיש לי בגלל בורותי בנושא זה.
בבלוג אני אשתף אתכם בהגיגי, תהיותי ואף בקשיי בכל הקשור לתחום החדש- התקשוב. מקווה שאקבל סיוע.
למרות הרגשת הניכור שלי לענייני הטכנולוגיה והמחשבים, אני מקווה שנצליח ליצור בלוג מעניין ופורה.
תודה על הסבלנות שלכן.
זהבי