הטכנולוגיה משפיעה על תחומים רבים בחיינו- תקשורת, מידע, חינוך, צרכנות ועוד. ובכן, מה עם התחום המשפטי? האם בתחום זה לא אמור להתחולל שום שינוי?
אחד הנושאים שעלו לכותרות בתחום המשפטי הוא "צוואה שנכתבה בפייסבוק".
עו"ד ד"ר כץ העוסק בתחום צוואות וירושות טוען כי על מערכת החקיקה לקדם רפורמות בנושא חוק הירושה והצוואה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המתרחשת מסביבנו.
במדינתנו, כאשר מגבוה לא נעשים שינויים בחקיקה, ציבור האזרחים מעורר שינויים בחקיקה -מלמטה. העם מעוניין בצדק חקיקתי, ומדוע בימינו, דרכים וירטואליות לא יכולות להיחשב כתקפות מבחינה משפטית?
בכל מקרה, לדעתי, ברור כי מציאות של צוואה הניתנת בפפיסבוק הינה רק עניין של זמן, ולכן עדיף כי המחוקק יתן את דעתו בנושא בצורה חד משמעית, ולא להמתין למקרה בו תכתב צווה בפייסבוק, והדיון לגבי חוקיותה ידון במערכת המשפט לקביעת הלכה בנושא.
מה דעתכם- האם יש לתת תוקף לצוואות הניתנות בדרכים וירטואליים?
לא להאמין! ככל שאני לומדת יותר ונחשפת יותר לטכנולוגיה החדשה-אני רק יודעת פחות ופחות.
במהלך טיול לצפון בעודי נעזרת בהסברים ובמפות בכדי לנווט את דרכי, גיסתי מסתבר נוסעת לה בנחת.
ברגע שהגענו למקום המתוכנן, יוצאת גיסתי בהתלהבות מהאוטו וקוראת "אין על התוכנה הזו- פשוט מדהימה."
אני כמובן לא מבינה את ההקשר בין "תוכנות" ל"טיול", אך מיד גיסתי ממשיכה- "שמעת על Waze"?
"את פשוט חייבת לראות!" ומובילה אותי למכשיר הנייד שלה.
ובכן "Waze" הינה תוכנה חינמית שניתן להורידה לסלולרי האישי של כל אחד. תוכנה זו מבוססת על מידע "חי" המגיע מהנהגים הנמצאים בשטח ומועבר לשאר הנהגים. לכן, ככל שננהג ונדווח יותר- נהייה מעודכנים יותר.
מטרת השירות הוא לעזור לנהגים ע"י מתן "סיור מודרך" והכוונה ישירה לייעד. בנוסף הנהגים מקבלים דיווחי תנועה על עומס בכבישים מסויימים, תאונות דרכים ושוטרים הנמצאים במקומות מסויימים.
מי צריך GPS ? פשוט הורידו את התוכנה וצאו לדרך!
נסיעה טובה ובטוחה לכולכם!
האם יצא לכם בעבר להתנסות בעמידה בתור במשך שעות בתקווה שתצליחו לקבל את השירות אותו אתם מבקשים?
אם כן ברור שאתם מזדהים עם התחושה של התסכול של התור הארוך והמייגע, והאכזבה במקרה וגיליתם כי עמדתם לחינם.
לא עוד!- האינטרנט שוב מצליח למצוא פתרונות יעילים לחיסכון בזמן, ליעילות, וכמובן להשגת המטרה המתבקשת.
יריד תעסוקה וירטואלי התקיים לאחרונה בירושלים.
היריד שם לעצמו כמטרה לייעל את תהליך מציאת העבודה של ציבור מחפשי העבודה. ידוע לכולם עד כמה יכול תהליך זה להיות מייאש ומייגע וברור לכולם שההצלחה במציאת עבודה אינה רק טובת האדם הפרטי, אלא של המדינה כולה.
האפשרות להישאר בבית, להיכנס לאינטרנט, לעיין בנחת בכל האפשרויות שיש- בהחלט יתרון משמעותי ביותר. בנוסף ליתרון בהיות האדם בבית, עומד לרשותו מענה קולי עם מייעצים ומומחים העונים על שאלות ועוזרים בתיווך בינו ובין המעסיקים השונים.
שירות זה הינו אחד מהנסיונות להקל על ציבור הלקוחות באמצעות האינטרנט.
נקווה כי אכן הנסיון יוגדר כהצלחה, ובעתיד יתקיימו ירידי תעסוקה נוספים בעוד מקומות בארץ ובכלל טובת הלקוחות תעמוד לעיניהם של עוד גופים ציבוריים.
לאחר שכתבתי על הצעת החוק בעניין הכנסת הספרים הדיגיטליים בארץ, שמחתי למצוא כתבה המתארת מקומות ובתי ספר , בעולם כמובן, שהחלו להשתמש בספרים הדיגיטליים. (ישנו קישור לכתבה בסוף הרשומה)
ידוע וברור לכולנו כי במאה ה21 חייב להתחולל שינוי במערכת החינוך בעקבות השינויים הטכנולוגים החלים בעולם. השינויים הטכנולוגיים מסתבר אינם רק שינויים טכניים בלבד, אלא שינויים טכניים שמובילים להשפעות גדולות ומשמעותיות בחיינו : באופן הלמידה של הילדים, בדרכי החשיבה שלהם, בתחומי ההתעניינות שלהם וביכולות שלהם. כל הגורמים הנ"ל ועוד אחרים הם בדיוק הסיבה המביאה את משרדי החינוך והממשלות להבין כי חייב להתבצע שינוי במערכת הנוכחית.
ישנם המאמינים כי צריך להתבצע שינוי, אך יש לחכות שיבוא מלמעלה- הדרגים הגבוהים יחליטו על השינוי ואז הוא יחלחל למוסדות. לעומת הגישה הזו, ישנם הטוענים כי השינוי צריך לצוץ מלמטה, וכך הוא יווצר.
דוגמא ממשית לגישה זו היא בארה"ב. בבית ספר מסויים בצפון קרוליינה, הוכנס שימוש בספרים הדיגיטליים במערכת החינוך. אכן מצוין בכתבה כי ישנם קשיים טכניים , וקשיים בתשתיות, ובכל זאת לא התייאשו הגורמים שראו בכך חשיבות גדולה ויצאו לדרך. במשך ארבע שנים ציידו בביה"ס את כל התלמידים בכיתות ד' עד י"ב במחשבים ניידים.
היתרונות ברורים טוען המפקח המחוזי של בית הספר: התלמידים מגיעים להישגיים גבוהים יותר, הם מתעניינים יותר בנושאים הסובבים אותם, שיעורי הסיום של בית הספר עלו וגם רמת הזכאות לבגרות עלתה. בימינו, לא הגיוני כי חומרי הלמידה יהיו "מוגבלים", "אין שימוש במילון ,אטלס, אנציקלופדיה וכ'ו, הכל דרך האינטרנט". בנוסף, המורים ציינו כי הם עתה מאושרים יותר.
אומנם עלו מס' חסרונות בשינוי מהפכני זה. אחד מהחסרונות שכרגע לא נמצאו פתרונות עבורו היה שתלמידים טענו שמרוב שכייף לשחק באייפד, הם אינם מסוגלים להתרכז בשיעור. חיסרון נוסף שמנסים להתמודד איתו הוא נגישות התלמידים לאינטרנט בשעות אחר הצהריים. ישנם תלמידים שבגלל בעיות כלכליות אין להם חיבור לאינטרנט, מה שמפריע להם לעבוד כשהם בבית. אחד מהפתרונות עבור בעיה זו היה פתיחת מעבדת המחשבים בביה"ס למשך זמן יותר ארוך ובכך לאפשר לתלמידים להישאר בביה"ס, לעבוד ולהכין את המטלות שלהם.
ולאחר כל מה שקראתי, מתי נתמודד אנו עם אתגר זה? האם נחכה כי ההנחיות יוכתבו מלמעלה או שגם אצלינו פה יהיו חלוצים ויתחילו את המהפך מלמטה?
רק בשבוע שעבר שמענו את הרצאתו של רוני דיין בנושא תוכנית התקשוב בישראל, והנה, לא להאמין , הדברים מתקדמים, ממש בתנופה כה מהירה!
לאחרונה אושר החוק של ספרי לימוד דיגיטליים בקריאה טרומית בכנסת. אומנם החוק נמצא רק בהתחלתו, אך בהחלט זהו סימן המראה על רצינותה של המדינה להתקדם. אכן, שואפים כאן בישראל, להיות המדינה השניה בה ישתמשו בספרים דיגיטליים בבתי ספר אחרי דרום קוריאה.
אל בהלה! השימוש בספרי הלימוד הדיגיטליים אינו חובה, ועדיין לאלו שיעדיפו את הספר המודפס העשוי מנייר תינתן אפשרות להשתמש בו. ובכל זאת, מה הן היתרונות של הספרים הדיגיטליים?
אמנה כאן מספר יתרונות, לא לפי סדר החשיבות.
יתרון ראשון, ברור הוא שלא יהיה צורך לשאת עוד ילקוטים כבדים על הגב.
יתרון שני הוא עדכון המהדורות ללא קניה מחודשת של הספרים.
יתרון נוסף הוא שע"י העלאת ההצעה יזדרזו להכניס מערכות תקשוב לבתי הספר- טאבלטים, מחשבים, קוראים דיגיטליים וכו'.
יתרון חשוב ומשמעותי ביותר הוא האפשרות לאפשר למוגבלי ראיה לקרוא מהספרים שיועברו לכתב ברייל.
עוד יתרון הוא העלות- מחיר ספרים דיגיטליים נמוך יותר בגלל שאין את עלות ההדפסה. אומנם מחירי הקוראים או המחשבים הניידים אינו שולי, אך בכל זאת מחירם יורד ויורד, והקניה היא חד פעמית.
חשוב לציין כי רכישת הקוראים הדיגיטליים אינה חובה.
הקושי שלי עם השינוי המהפכני הוא האם לאט לאט הילדים יזניחו את הספרים המסורתיים, המודפסים, ואולי כפי שקראנו בסיפור "The Fun They Had", הם ישכחו מן העולם וילדנו לא יכירו וידעו כיצד להשתמש בהם.
אתמול, הוצגה לנו תוכנית התקשוב החדשה של מדינת ישראל. לראשונה הרגשתי כי ישנה התקדמות משמעותית בחשיבה על הרבדים השונים של התקשוב. בהחלט נעשתה עבודה יסודית לראות ולבחון כיצד התוכנית תענה על הבעיות והקשיים שצצו במערכת החינוך עד כה.
התוכנית מתמקדת ב-4 תחומים: תכנים דיגיטאליים, התאמת תכנית הלימודים, הכשרת המורים ותשתיות ותחזוקה. נראה כי אכן הפעם נעשה נסיון רציני להקיף את מכלול נושאים.
בכל זאת, עדיין מס' תהיות קיימות אצל כולנו. ברור שמרבית המורים עדיין לא עברו כל הכשרה, ואפילו הכשרה חלקית. כיצד תתחיל שנת הלימודים בבתי ספר עם מורים לא מעודכנים? ברור הוא כי ישנה תקוה שגם בנושא התחזוקה לא יהיו כל בעיות כפי שהיו בעבר. בכל זאת, יש ספק גדול אצל כולנו כי כך אכן יהיה בפועל. בנוסף, כפי שציינה חברתי ללימודים, גילה לוי עצמון, חייבים להיות מדדים שיבדקו את הצלחת התוכנית והיעדים.
קראתי את הבלוג של נדב, אחד מבוגרי המגמה לתקשוב. במסקנותיו מציין נדב שני חסרונות המצויים בתוכנית התקשוב, האחת שאין בתוכנית הגדרה ברורה של סביבות הלמידה, והשניה, התוכנית נבנתה ללא התייעצות עם צוות המורים מתוך ראיה לתת מענה לצרכיהם. בכל זאת, לפי דעתי,למרות אותם נקודות הכשל והבעיות שבתוכנית זו, ועל אף הקושיות הרבות שיש לנו, התחושה היא כי ישנו שינוי משמעותי בפתח. כולנו תקוה כי התוכנית החדשה תוביל להתקדמות המיוחלת ולשינויים משמעותיים במערכת החינוך- וכולנו נתברך מכך.
אתמול נחשפתי לראשונה לסביבה הלימודית "עת לדעת" ע"י דובי וייס הפדגוג הראשי שלה. אני חייבת לומר כי פשוט הוקסמתי.
כולנו מודעים לבעיות הקיימות במערכת החינוך היום. רק בכדי לרענן את זכרוננו, אמנה מעט מהם.
ראשית קיימת בעיה של חוסר התאמה בין שיטת הלימוד לדור. ברור שבדור של היום, בו הכל כל כך חזותי, צבעוני, רב מימדי, אנחנו עדיין מנסים להיות אטראקטיבים בשיטות מיושנות. מדוע אנו מצפים שזה יצליח לנו?
שנית בכל כיתה יושבים מס 'תלמידים לא קטן. לכל אחד מהם תחום אינטיליגנציה אחד השולט יותר, באמצעותו הילד מסוגל לקלוט בצורה מיטבית. בנוסף כל ילד בעל רמה שכלית שונה. בשיעור רגיל מורה מתקשה לענות על הפער בין כל תלמיד ותלמיד, ובוודאי אינו מסוגל ללמד בשיעור במגוון גישות, כך שהלמידה תגיע אל מירב התלמידים.
קושי נוסף הקיים המערכת היום הוא המעקב של המורה אחר כל תלמיד והישגיו. בשיעור כיום ,יתכן והמורה ינסה להעביר יחידת לימוד מסויימת, ולבסוף אותו שיעור יש עדיין תלמידים שלא הפנימו אותה. איך המורה יכול לדעת זאת באופן מיידי?
ובכן, סביבת הלימודים המתוקשבת "עת לדעת" אמורה לתת מענה לבעיות אלו.
כמובן הסביבה מאוד מאתגרת. היא בנויה באופן המגרה את התלמיד, גם מבחינה ויזואלית, גם מגוון היכולות, וגם עצם השימוש במחשב מעורר את המוטיבציה של הלומד. המורה יכול לשלב באותו שיעור מס' מיומנויות פדגוגיות כגון: דיון כיתתי, הסבר פרונטאלי, התנסות אישית מול המחשב, עבודה עם חבר, ועוד, כך שהשיעור הרבה יותר מעניין ומושך את התלמידים. יתר על כן, בהחלט ניתן לשלוט בהתאמת הרמה לתלמיד, כך שאותו חומר מועבר לתלמידים שונים בצורה שונה ע"פ רמתם ויכולתם הקוגניטיבית. היכולת לעקוב באופן אישי אחרי התקדמותם של הלומדים משדרג את הלימוד. המעקב מאפשר למורה לראות מייד אחרי מילוי המטלה מי הבין, מי מתקשה ומי מסוגל לעבור לרמה גבוהה יותר.
יתרון נוסף ממנו התלהבתי הוא שלמורה יש אפשרות בחירה. הוא יכול להשתמש באפשרויות המוצעות בסביבה, אך עדיין יש לו את האפשרות להפעיל את שיקול הדעת האישית שלו ולהוסיף תכנים לשיעור מסביבות חיצוניות.
כמורה לאנגלית, בהחלט מצאתי מס' רב של יתרונות בלימוד ע"י "עת הדעת". כמובן לא ברור לי מתי אוכל להשתמש בסביבה בפועל, ואם אכן השינוי בבית ספרי יקרה בעתיד הקרוב. שאלה נוספת המטרידה אותי היא אם אכן בחטיבה העליונה, כאשר קיים לחץ עצום של ההכנה לבחינות הבגרות, המורים יוכלו להשתמש בלומדות אלו כמו בבתי הספר היסודיים?
אין ספק שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, ואכן הכשרה מלווה וצמודה היא תנאי הכרחי ליישום הסביבה, בכל זאת אשמח להתנסות בסביבה זו.
לא נמצאו וירוסים
