ספרים דיגיטלים- מומלץ!

 במהלכו של "שבוע הספר" המקובל, נחשפתי לכתבה העוסקת בספרים מזווית אחרת. הכתבה נכתבה  בעיתון מקור ראשון גליון 722.
.בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה והאפשרויות הרבות המוצעות לציבור, מתחיל מיזם חדש של רשת "סטימצקי" לחובבי הכתיבה ולחובבי הקריאה שביננו.
מיזם זה מאפשר לכותבים חדשים ולסופרים עצמאיים לפרסם את כתביהם לציבור באמצעות המחשב. מיזם זה כולל ליווי והדרכה צמודים עם אנשים מקצועיים.
אכן למיזם זה מספר יתרונות. הראשון, עידוד כתיבה לאנשים שתמיד חלמו אך לא כתבו בגלל בעיות רבות- ברובן טכניות וכספיות. שנית, בצורה זו ישנה יכולת לחשוף יותר יצירות במהירות למספר רב של אנשים. דבר נוסף הוא כי קוראים צעירים במיוחד נהנים מחווית קריאה שכזו. קריאת הפרק הראשון הינה חינמית כך שניתן לבדוק אם הספר מוצא חן בעיני הקורא. לסופרים יש רווח גדול יותר כאשר ההפצה הינה דיגיטלית. יתרון נוסף לקוראים הוא החשיפה לעושר הספרותי הקיים.
לאחר קריאה של פרק ישנה אפשרות לרכוש את הספר במחיר סימלי לכל כותר וכמובן כל היתרונות הדיגיטלים, כמו סימון טקסט, שינוי גופן וכו' קיימים לרשות הקורא.
רשת "סטימצקי" מאפשרת נגישות לאתר ממס' מכשירים, כגון: אייפון, אייפד וסמרטפד.אולם, אין אפשרות לבעלי נוקיה להיכנס לאתרים. חבל!

בשנה הנוכחית ישנו גידול משמעותי במספר הספרים הדיגיטלים שיצאו לאור וכמובן מספר הקוראים עלה.

המאמר המצורף:

סכנה - עוקבים אחריך!!

לאחרונה נתקלתי במאמר העוסק בגילוי חדש החושף סכנות נוספות ברשת. המאמר מציג כיצד ניתן לעקוב אחרי הגלישות שלנו באתרים שונים, ללא ידיעתנו, וזאת רק בגלל כניסתנו לאתר בו היה ממשק ל"facebook" או "twitter" וכדומה. מוסיף המאמר, כי בעתיד הקרוב, תחום זה יתפתח עוד, ע"י תוכנה ייעודית של גוגל ועוד.  

להלן הכתבה, כפי שפורסמה בגליון המודפס שלמוסף כלכלה של מקור ראשון, 10/06/2011:

כתבה זו, מעלה למודעות את הבעיות הטמונות בגלישה ברשת, ומהווה הוכחה נוספת, על הזהירות הרבה שיש לנקוט במהלך הגלישה.

כולנו תקווה שעם הצמיחה הטכנולוגית נוכל למצוא פתרונות לבעיות הרבות המצויות בשימוש באינטרנט.

מהפכה בחינוך - לוח חכם!!

כשנשאלתי ע"י אחת מחברותי לצוות בביה"ס- "מה את  לומדת השנה?", עניתי תואר שני בחינוך- בהתמחות בתקשוב ולמידה. מאחר ונאלצתי לפרט קצת יותר, הסברתי לאן פני החינוך בשילוב עם הטכנולוגיה.  כמובן כאחת שכבר נכנסה לראש של "החדשנוות הפדגוגית", ניסיתי להסביר עד כמה השינוי חשוב ותורם ללמידה.

כיום, כאשר הילדים, "הילידים הטכנולוגיים", מבלים מס' שעות לא קטן מול המחשב מדי יום, הם מתבקשים לשבת בבוקר בבית הספר וללמוד. כיצד זה יתכן? הרי המורה אינו מושך ומעניין אותם, הדף מיושן והגירויים אליהם הם חשופים כה מעטים. והטכנולוגיה? אינה "נחה" לרגע, ההתפתחות כה מהירה, ומושכת אליה את הדור הצעיר. לדוגמא:

בנוסף, ישנם יתרונות רבים לטכנולוגיה, אז מדוע הם אינם מנוצלים ע"י המורים?

אכן, מערכת החינוך הגיעה למסקנה כי יש לשלבם במסגרות החינוך. בעתיד הלא כ"כ רחוק מתוכננים מס' בתי ספר להיות אינטראקטיבים. התקווה כי הכנסת המחשבים לכיתה והשימוש בהם אכן יוביל להתקדמות משמעותית בתחום החינוך.

חברותי נראו מבוהלות, שהרי כמוני (עד לפני זמן קצר), אינן מבינות דבר ואף לא חצי דבר, בתחום חדש זה. כמובן הסברתי להן, חייבת להתלוות הדרכה צמודה למורים, וגם משרד החינוך מבין זאת.

"אין ברירה" טענתי, "השינוי חייב להתרחש בעקבות השינויים החלים בעולם". גם אנו בחברה הדתית מבינים שעל אף החסרונות שישנם בטכנולוגיה, ישנם יתרונות רבים. כמעט לכולנו יש מחשב בבית, רובנו מחוברים לאיטרנט ונהנים משירותיו- גם בתחום הפראקטי בלבד, כגון שליחת מיילים, חיפוש כתובות וכו', וגם מנצלים את יתרונותיו מבחינת התכנים אליו ניתן להיחשף (שיעורים תורניים, הרצאות אינטלקטואליות, כתבות ועוד).

החלום כי השינוי יתרחש בתקופה הקרובה, עדיין נראה רחוק. ובכל זאת מאמינים אנו כי השינוי שאמור להתרחש אכן יגרום לשיפור משמעותי של הלימודים במערכת החינוך. אין ספק, כי שיעור בו ניתן גם להקשיב למורה, המתווך, גם לראות קטע ויזואלי, לעבוד בצורה יחידנית ע"י שימוש במחשב האישי ולהיות מחובר לאינטרנט בשיעור, כל אלו יגרמו לתלמיד להיות יותר מעורב ומתעניין בשיעור.

לאחר שהסברתי גישה חדשה זו לחברותי לצוות,מקווה אני אף לראות שינוי זה בשנים הקרובות, ולהנות ממנו במהלך עבודתי.

להלן, קישור לכתבה בשם - הכיתה האינטרקיבית (אתר ערוץ 7, 06/02/08) העוסק בתוכנית משרד החינוך להפעלת 60 "כיתות חכמות-אינטראקטיביות".

חידוש! בחינות בגרות מתוקשבות באנגלית

בביה"ס בו אני עובדת, בנוסף להיותי מורה, משמשת אני כרכזת אנגלית. אחת מחובותיי היא לראות כי בנות הזכאיות להקלות בבחינות, אכן מקבלות את אותן הקלות.
במהלך השנים האחרונות, גדלה המודעות ללקויות הלמידה ואיתה מתן ההקלות השונות לתלמידים. סוג אחד של הקלה הנו- הקראת שאלון. הקלה זו ניתנת לתלמידים שמסיבה כלשהי אינם מסוגלים להתמודד עם טקסט כתוב, בגלל בלבול אותיות (דיסגראפיה), זיהוי נכון של הצליל השייך לאות מסוימת, וכ'ו. חובתנו כמורים לדאוג להקראת השאלון לתלמידים, שבמרבית הפעמים, לאחר ההקראה מסוגלים להתמודד עם הטקסט והשאלות. בהתחלה, נדרשו המורים להקריא בע"פ את הטקסט והשאלות לתלמיד לפני התחלת עבודתו של התלמיד. אולם, פתרון זה לא היה מושלם בעיני. במקרים רבים, התלמיד היה צריך לקרוא קטע שוב, אך המורה לא היה זמין להקריא לו אותו. לכן, מהשנה הנוכחית נדרש כל צוות המורים להקליט מראש את הבחינה למחשב ע"י שימוש בתוכנה המיועדת לכך. את ההקלטה מורידה לבורנטית המחשבים לתקליטורים וכך הבנות מקבלות בתחילת המבחן תקליטור עם הטקסט והשאלות. אמנם, בדרך זו נדרשת מהמורים עבודה רבה יותר- הכנת המבחן מבעוד מועד, זמן ההקלטה ובדיקה כי אכן הכל הוקלט, ובכל זאת, יתרונות רבים להקלטות.
השימוש בתוכנה זו, (מצורף קישור בסוף הרשומה), מאפשר לבנות להשתמש בהקראת השאלון בזמן המתאים לכל אחת מהן, בקטע המסוים אותו הן רוצות לשמוע שוב ובכלל- הן אינן תלויות בחסדי האחר בזמן המבחן. הבנות מעידות על תחושת ביטחון,ושביעות רצון גדולה מאוד מהשינוי שחל בביה"ס בתחום האנגלית.
משרד החינוך, הקפיד גם הוא במשך השנים לשלוח עם בחינות הבגרות קלטות לבנות הזקוקות להקראה. בשנים האחרונות, נתקלנו בקשיים של הבנות לרכוש את מכשיר ה"ווקמן" לבחינה. בכל מקום נאמר להן כי המכשירים הללו יצאו כבר מכלל שימוש. הדבר גרם לבנות מתח מכיוון שלא ידענו כיצד הן תוכלנה להשתמש בקלטת בזמן הבחינה, דבר שמבחינתן הוא הכרחי.
שנה שעברה לראשונה נשלחו לנו תקליטורים לבנות, אך גם שינוי זה לא פתר את הבעיה, מכיוון שכבר לא ניתן היה לרכוש "דיסקמן" בחנויות. שוב נאלצנו להשיג את המכשירים ע"י הזמנה מיוחדת. האם משרד החינוך לא מעודכן בהתיישנותם של מכשירים בעקבות ההתפתחות המהירה שקיימת? לא ברור לי מדוע לא מאפשרים לבנות להשתמש במכשיר ה-MP כך שתועבר לו הבחינה רק מס' דקות לפני תחילתה.
השנה, נעשה ניסוי במשרד החינוך. הבנות שזכאיות להקראה, ביצעו את בחינת הבגרות דרך המחשב באופן שבו הטקסט הוצג על המסך, הן שמעו בעזרת האזניות את הטקסט מוקרא להם וענו את התשובות על המחשב. נעשתה הכנה מדוקדקת, עם ביקורת לפני הבחינה של מבחן דמה. הבנות נדרשו לנסות ולערוך את בחינת הדמה לפני מועד הבגרות, ולראות שהם מסתדרות עם שינוי זה. כשהצליחו בכך, זה תרם לתחושת הביטחון שלהן בזמן בחינת הבגרות עצמה. לאחר הבחינה, הבנות דיווחו על שביעות רצון מהשינוי.
כאחת השותפה במערכת זאת, רואה אני בחיוב את השינוי שחל במערכת החינוך. ההתמודדות עם הטכנולוגיה והקידמה כלל לא פשוט וחוסר התמודדות גורם לדריכה במקום. מקווה אני, כי שינוי זה מראה על הבנה בצורך לשינוי בד בבד עם רצון לעשותו.
ואסיים בנימה אופטימית כי אני מקווה לראות שינויים נוספים הקשורים לתחום עבודתי בעתיד.


תוכנה לצריבת קבצי קול על תקליטורים

סביבות למידה מתוקשבות

במשך לימודי הסמסטר במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, אני משתתפת בקורס העוסק בסביביות למידה מתוקשבות. במהלך הקורס עסקנו בקריטריונים של סביבות אלו וראינו ובחנו סביבות שונות.
אומנם אני משתמשת במחשב באופן שוטף, אך בעיקר בשימושים הטכניים שלו. נושא זה של סביבות למידה מתוקשבות חדש בעיני. במהלך הקורס נחשפנו ליתרונות הרבים של סביבה זו. ואכן, אין ספק כי רבים הם.
היכולת להיות בלתי תלוי הזמן ומקום מאפשרת להתחבר יותר ולקחת חלק גם לאחר השעות למידה המקובלות.עוד יתרון שקיים הוא מגוון הדרכים להעברת מידע מלמד, מעשיר, מעניין ומגוון- גדול מאוד. יתרונות אלו גורמים לעניין רב אצל הלומד ומעוררים מוטיבציה. כמובן המורה לא יכול להתחרות עם המחשב. יכולותיו הוויזואליות של המחשב מושכות את הלומדים, ובדור של היום אין לזלזל בחשיבות המראה וההצגה של התוכן. בנוסף, אין ספק כי היכולת ליצור קשרים עם אנשים רחוקים, לשתף בדעות ורעיונות, ללמוד מאחרים כל אלו הם גם יתרונות לסביבות המתוקשבות. יתרון בולט נוסף הוא היכולת של הלומד לחפש מידע נוסף, להרחיב את הידע ולהיחשף למקורות שונים.
ובכל זאת, עדיין עולות לי מחשבות על מעט מחסרונותיו וכיצד יש להתמודד איתם- אם אפשר.
דווקא בגלל היות המחשב כה מושך, יודעת אני כי ילדים רבים לאט לאט מתנתקים מחבריהם. כמובן דרך המחשב ממשיך להיות קשר בין חברים, ואף נוצרים קשרים חברתיים חדשים,אך מפגשים פנים מול פנים הולכים ומתמעטים.
קושי נוסף הוא היכולת האישית של הלומד. אומנם יש מספר רב של לומדים שיכולים להתמודד לבד, עם המחשב בלבד, עם המשימות העומדות בפניהם. אותם לומדים מסוגלים לקרוא לעומק, לשלוט במחשב ככלי טכנולוגי ודיגיטאלי ללא תיווך, כמעט. אך בכך זאת ישנם כאלה שאינם מסוגלים להגיע ליכולות וביצועים מסוג זה- ואז מי מתווך?
האם לכל לומד יכולת ארגונית ברמה מספקת לעבוד בסביבות אלו?
את יתרונות השימוש במחשב רואים כולם באופן די מהר ומיידי.חסרונות לעומת זאת, צצים לאט ואיתם דרכי ההתמודדות. נראה לי, שרק אם לא נמתין תקופה ולחיפוש הפתרונות לדילמות אלו, אלא בד בבד, תוך כדי התקדמות בשימושי המחשב ננסה להתמודד עם הקשיים- כולנו נרוויח.

בהכנת הבלוג נעזרתי והתבססתי על המצגות של הקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" של ד"ר אלון הסגל

תקשוב ולמידה- חלום או מציאות?

בס"ד

השבוע השתתפנו ביום עיון שעסק בנושא בנושא שילוב התקשוב במערכת החינוך- האם זה בגדר חלום בלבד או מציאות שבדרך. במהלך היום העיון, מתוך תשובותיהם של הדוברים עלו דילמות, קשיים שעומדים בדרך, פתרונות להשגתם ועוד נושאים נוספים. נהנתי לשמוע כי מכיוון שברור כי שילוב התקשוב בהוראה עומד להתרחש, ולמרות שיש עוד שאלות בקשר לאופן הביצועי בכיתה, מתחילים במקומות שונים להכשיר מורים ללמד בדרך זו.
מגוון הדעות שעלו, והשוני ביניהם מאוד העשירו אותי.
ברור כי בעידן של היום, שילוב הטכנולוגיה בהוראה הוא בלתי נמנע. ברור גם כי על המורים לעבור שינוי- קודם בתפיסה ואח"כ בצד היישומי. השאלה הגדולה היא מתי יתרחש השינוי?
במהלך היום עיון נחשפתי לנקודות רבות למחשבה: עד כמה ילדינו נמצאים מול מסכים- 8 שעות ביום, ומה עלינו לעשות כדי לצמצם זמן זה. מדוע מורים צעירים שחושבים כי נכון לשלב טכנולוגיה בחינוך, חוזרים ללמד בשיטה שבה הם למדו? ואם כך, ברור כי קשה השינוי לצוות מורים מבוגר עוד יותר. איך לא נשכח שבית ספר הוא בהחלט מקום לרכישת ערכים כלליים, ועוד.
מגוון הדעות שעלו, והשוני ביניהם מאוד העשירו אותי.
גילה תודה!
המשיכו לעשות חייל והצליחו!
זהבי אלמוגי

תקשוב ולמידה-חלום או מציאות?

תודה!
ביום העיון לרגל השקת הספר התחלתי להפנים עד כמה הנושא "חם". נהנתי לשמוע את ארבעת הדוברים ולראות זוויות שונות ונקודות מבט שונות. ברור לכולם כי שילוב התקשוב בהוראה הוא יעד עיקרי בחינוך, ובכל זאת כיצד יתרחש השינוי ומתי? האם הוא הכרחי?