מטרת החינוך

"מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראי"ה, אגרת ק"ע)

יום שבת, 25 בפברואר 2012

"ולפעמים החגיגה נגמרת..."

לפני כארבעה שבועות צעדתי ביום שני בפעם האחרונה בשער המכללה. (אומנם בע"ה אצעד שוב מספר פעמים במסגרת עבודת הסמנריון אך השגרה כבר איננה.)
קשה להאמין, כיצד חלפו ועברו להם 16 חודשים אינטנסיביים של לימודים. תקופה זו אזכור לטובה. כל שבוע מפגש עם עולם חדש, אנשים שפתחו בפניי אופקים, הרחיבו את עולמי ובעיקר גרמו לי לרצות לדעת עוד.
כמהגרת דיגיטלית, הייתי כל כך רחוקה מנושא התקשוב, היכרותי עם המחשב הייתה טכנית בלבד ובוודאי השילוב של המחשב בתחום החינוך נראה היה לי רחוק מתמיד. בנוסף, כלל לא ראיתי יתרונות להכנסת הטכנולוגיה לבתי הספר ובוודאי לא הכרתי את יכולותיו הבלתי מוגבלות של המחשב.
כיום, לאחר תקופה נהדרת זו - עברתי שינוי. אין ספק, הדרך בעבורי עוד ארוכה - ישנם עוד תחומים רבים הקשורים לנושא התקשוב שעדין לא נחשפתי אליהם וישנן עוד אפשרויות רבות לשילוב המחשב בהוראה. בכל זאת, נקודת המבט שלי על השינויים החלים בדורנו אינה כפי שהייתה בעבר. 
ראשית ערה אני לעובדה כי השינוי בעולמנו כבר התחיל ולשוב אחורה לא ניתן. הטכנולוגיה הינה בתוכנו, בנו וקשורה ומשפיעה על כל תחומי חיינו. שנית, אני מודעת לעובדה שבתחום החינוך, כמו בשאר התחומים, חייב להיעשות שינוי. אין ילדנו מסוגלים ללמוד כפי שאנו למדנו בעבר. המחשב הוא חלק אינטגרלי מחייהם, מעולמם ובמקום לנסות להיאבק בו יש לרתום אותו למטרות הראויות לנו.
במהלך הלימודים, נתבקשנו לרשום רשומות בתחומים שונים הקשורים לתחום הלימודים - "התקשוב". האמת היא כי בתחילה התגובה שלי לא היתה כל כך נלהבת. חששתי ממצב בו לא אמצא על מה לכתוב, מאין יהיו לי נושאים ובכלל "כתיבת בלוג" בכלל לא נראה לי תורם ללמידה. ובכן, שוב מצאתי את עצמי מול עולם חדש. היכולת להסתכל על הנעשה סביבי בעיניים פתוחות ובמחשבה ביקורתית תרמה לי רבות. כל שיעור נהפך פוטנציאלית לנושא, כמובן לאחר הרהורים וחשיבה עמוקה, כתבות באינטרנט, בעיתונים ואף חידושים והמצאות שונות.  
רפלקציה - היכולת לחשוב על התהליכים שעברתי ולשקף אותם לעצמי ולאחרים תרמה לי רבות. 
במשך השנה וחצי האחרונות רכשתי ידע כה רב מאנשים רבים ועל כך חייבת אני לומר תודה. תודה לך ד"ר גילה קורץ על הליווי הצמוד, על פתיחת הצוהר חדש בחיי, שמן הסתם, ביום מן הימים יוביל אותי למחוזות חדשים. לפרופ' דוד חן ולכל סגל המרצים, ואחרונים חביבים לחברי ממגמת התקשוב שהפכו לחלק משמעותי, תומך, מפרגן ומסייע ללא גבולות.
למרות שנכנסתי לתחום זה מאוחר, הבנתי כי בכל זאת "עדיף מאוחר מאשר אף פעם".

לימוד גמרא ב"חברותא" עם Tablet

בית הספר אמי"ת "חברה ומשפט" בכפר בתיה החליט "לקפוץ למים" של שילוב טכנולוגיה בלימוד הגמרא. את הרעיון והשיטה פיתח ראש הישיבה, הרב אליעזר קורצוייל. ידוע כי לחלק מהנוער הדתי קיים קושי בלימוד הגמרא, הן בהיבטי העניין, הן בהיבטי השפה והן בהיבטי המורכבות הלוגית של הגמרא.
ראש הישיבה החליט להכניס את הטכנולוגיה ללימודי הגמרא בכדי להתמודד עם הבעיה בשלוש דרכים:
א. מעבר ללימדה אקטואלית ורלוונטית;
ב. מעבר ללמידה עצמאית;
ג. הוראת הגמרא ברמה גבוהה.
בדרך כלל בישיבות התיכונית התלמידים מקבלים דפי עבודה לפני השיעור אותו הם צריכים להכין. לחלקם, פעילות זו קשה. כך, באמצעות הטכנולוגיה, לומדים התלמידים את הגמרא בעזרת מצגות וסרטונים. "הלוח החכם" מאפשר לר"ם (ר"ם - המורה לגמרא) לערוך ולעצב את המקורות בהתאם לצרכי השיעור, ובסוף השיעור ניתן לשמור הכל בקובץ, לשלוח לתלמידים ב e-mail או לאחסן באתר הרלוונטי. התלמיד יכול בכל עת שרוצה לחזור על השיעור.
בבית הספר מודעים לבעיות של השיטה:
א. התלמיד עוסק יותר ב"מחשב" ואחוז הזמן המושקע ללימוד החומר קטן יותר;
ב. הקושי וכמות הזמן הנדרשת לר"ם להכין את השיעור;
ג. דרישה לתמיכה on-line.
כיום, שעלות מחשבי ה Tablet אינה גבוהה, ניתן ליישם שיטה זו ולהחדירה לבתי הספר השונים, כך טוענים בבית הספר אמי"ת בבת ים.
בסה"כ התלמידים מרוצים מהמעבר לשיטה החדשה, הכל ברור יותר וגם כמובן שחווית הלימוד גבוהה הרבה יותר. מוסיף הרב קורצוייל, שניתן לכלול במחשב גם את ארון הספרים היהודי, ובכך להנגיש לתלמיד את המקורות השונים ולהקל עליו את הכנת השיעורים והשינון.
מעניין האם שיטה זו "תתפוס" ותצא גם למחוץ כתלי בית הספר. אני מאמינה שלאט, אך כן.
(הבלוג מתייחס למאמר הלקוח מעלון "עולם קטן" לפרשת בא.)

  

יום שבת, 18 בפברואר 2012

משחקים לימודיים מתוקשבים- חוויה אחרת!

במשך לימודיי בקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים", נחשפנו ליתרונות הרבים של המשחקים הלימודיים המתוקשבים. המרצה, הפרופ' מיקי רונן, הציגה בפנינו מספר מחוללים ואת היתרונות והחסרונות שלהם.
כפרויקט הקורס, נתבקשנו לבחור מחולל  קיים ו"להלביש" עליו תוכן הרלוונטי לנו. כמורה לאנגלית, בחרתי את נושא היחיד רבים ואת המחולל "סדר ת'ניירת"  שפותח ע"י אור זיסמן, שירי לנקר ושירו והבה את השימוש במשחק הלימודי ביצעתי בכיתה אותה אני מלמדת.
כמורה המלמדת בשיטה המסורתית נהניתי מההתנסות במחולל זה כאמצעי לימודי. ראשית, נדהמתי לראות כי הדבר אינו מסובך כל- כך, כפי שחשבתי שיהיה. שנית, לא הייתי בטוחה כי הילדים שיתלהבו מהמשחק והפעילות, יקדישו מחשבה גם לתכנים הלימודיים הנמצאים במשחק. אולם, שמחתי לראות כי יחד עם ההנאה שהייתה לילדים בזמן המשחק לא נפגם הרצון שלהם ללמוד את התכנים שנמצאים במשחק וגם לא הרצון ללמוד. 
אחד מהממצאים הבולטים היה ההנאה. לאחר השוואה שערכתי בין הלימוד דרך המשחק המתוקשב ובין הלמידה המסורתית דרך דף העבודה, כל הבנות, למעט מבת אחת, דיווחו כי הן מעדיפות את המשחק המתוקשב. בנוסף, למרות שהיו פעמים שהבנות טעו, הן הרגישו כי המשחק תורם ללימוד ואף ביקשו רשות לשחק שוב בבית ולתרגל.
אין ספק כי השימוש במשחק "גזל" יותר זמן משיעור רגיל בו הייתי מתרגלת בשיטה המיושנת, אך היתרון רב הוא. נראה לי כי אם אערוך בוחן קצר על החומר שנלמד דרך המשחק, ההישגים יהיו גבוהים ויוכיחו את תועלת המשחק ללמידה.
לסיכום, הייתי רוצה להאמין כי אתחיל להכניס לשיעוריי עוד משחקים מתוקשבים, למרות המירוץ המטורף אחר הספק החומר. 

קישור למשחק (קוד 21) http://projects.telem-hit.net/SortMe/editor/entranceEditor.aspx