לפני כארבעה שבועות צעדתי ביום שני בפעם האחרונה בשער המכללה. (אומנם בע"ה אצעד שוב מספר פעמים במסגרת עבודת הסמנריון אך השגרה כבר איננה.)
קשה להאמין, כיצד חלפו ועברו להם 16 חודשים אינטנסיביים של לימודים. תקופה זו אזכור לטובה. כל שבוע מפגש עם עולם חדש, אנשים שפתחו בפניי אופקים, הרחיבו את עולמי ובעיקר גרמו לי לרצות לדעת עוד.
כמהגרת דיגיטלית, הייתי כל כך רחוקה מנושא התקשוב, היכרותי עם המחשב הייתה טכנית בלבד ובוודאי השילוב של המחשב בתחום החינוך נראה היה לי רחוק מתמיד. בנוסף, כלל לא ראיתי יתרונות להכנסת הטכנולוגיה לבתי הספר ובוודאי לא הכרתי את יכולותיו הבלתי מוגבלות של המחשב.
כיום, לאחר תקופה נהדרת זו - עברתי שינוי. אין ספק, הדרך בעבורי עוד ארוכה - ישנם עוד תחומים רבים הקשורים לנושא התקשוב שעדין לא נחשפתי אליהם וישנן עוד אפשרויות רבות לשילוב המחשב בהוראה. בכל זאת, נקודת המבט שלי על השינויים החלים בדורנו אינה כפי שהייתה בעבר.
ראשית ערה אני לעובדה כי השינוי בעולמנו כבר התחיל ולשוב אחורה לא ניתן. הטכנולוגיה הינה בתוכנו, בנו וקשורה ומשפיעה על כל תחומי חיינו. שנית, אני מודעת לעובדה שבתחום החינוך, כמו בשאר התחומים, חייב להיעשות שינוי. אין ילדנו מסוגלים ללמוד כפי שאנו למדנו בעבר. המחשב הוא חלק אינטגרלי מחייהם, מעולמם ובמקום לנסות להיאבק בו יש לרתום אותו למטרות הראויות לנו.
במהלך הלימודים, נתבקשנו לרשום רשומות בתחומים שונים הקשורים לתחום הלימודים - "התקשוב". האמת היא כי בתחילה התגובה שלי לא היתה כל כך נלהבת. חששתי ממצב בו לא אמצא על מה לכתוב, מאין יהיו לי נושאים ובכלל "כתיבת בלוג" בכלל לא נראה לי תורם ללמידה. ובכן, שוב מצאתי את עצמי מול עולם חדש. היכולת להסתכל על הנעשה סביבי בעיניים פתוחות ובמחשבה ביקורתית תרמה לי רבות. כל שיעור נהפך פוטנציאלית לנושא, כמובן לאחר הרהורים וחשיבה עמוקה, כתבות באינטרנט, בעיתונים ואף חידושים והמצאות שונות.
רפלקציה - היכולת לחשוב על התהליכים שעברתי ולשקף אותם לעצמי ולאחרים תרמה לי רבות.
במשך השנה וחצי האחרונות רכשתי ידע כה רב מאנשים רבים ועל כך חייבת אני לומר תודה. תודה לך ד"ר גילה קורץ על הליווי הצמוד, על פתיחת הצוהר חדש בחיי, שמן הסתם, ביום מן הימים יוביל אותי למחוזות חדשים. לפרופ' דוד חן ולכל סגל המרצים, ואחרונים חביבים לחברי ממגמת התקשוב שהפכו לחלק משמעותי, תומך, מפרגן ומסייע ללא גבולות.
למרות שנכנסתי לתחום זה מאוחר, הבנתי כי בכל זאת "עדיף מאוחר מאשר אף פעם".
ראשית ערה אני לעובדה כי השינוי בעולמנו כבר התחיל ולשוב אחורה לא ניתן. הטכנולוגיה הינה בתוכנו, בנו וקשורה ומשפיעה על כל תחומי חיינו. שנית, אני מודעת לעובדה שבתחום החינוך, כמו בשאר התחומים, חייב להיעשות שינוי. אין ילדנו מסוגלים ללמוד כפי שאנו למדנו בעבר. המחשב הוא חלק אינטגרלי מחייהם, מעולמם ובמקום לנסות להיאבק בו יש לרתום אותו למטרות הראויות לנו.
במהלך הלימודים, נתבקשנו לרשום רשומות בתחומים שונים הקשורים לתחום הלימודים - "התקשוב". האמת היא כי בתחילה התגובה שלי לא היתה כל כך נלהבת. חששתי ממצב בו לא אמצא על מה לכתוב, מאין יהיו לי נושאים ובכלל "כתיבת בלוג" בכלל לא נראה לי תורם ללמידה. ובכן, שוב מצאתי את עצמי מול עולם חדש. היכולת להסתכל על הנעשה סביבי בעיניים פתוחות ובמחשבה ביקורתית תרמה לי רבות. כל שיעור נהפך פוטנציאלית לנושא, כמובן לאחר הרהורים וחשיבה עמוקה, כתבות באינטרנט, בעיתונים ואף חידושים והמצאות שונות.
רפלקציה - היכולת לחשוב על התהליכים שעברתי ולשקף אותם לעצמי ולאחרים תרמה לי רבות.
במשך השנה וחצי האחרונות רכשתי ידע כה רב מאנשים רבים ועל כך חייבת אני לומר תודה. תודה לך ד"ר גילה קורץ על הליווי הצמוד, על פתיחת הצוהר חדש בחיי, שמן הסתם, ביום מן הימים יוביל אותי למחוזות חדשים. לפרופ' דוד חן ולכל סגל המרצים, ואחרונים חביבים לחברי ממגמת התקשוב שהפכו לחלק משמעותי, תומך, מפרגן ומסייע ללא גבולות.
למרות שנכנסתי לתחום זה מאוחר, הבנתי כי בכל זאת "עדיף מאוחר מאשר אף פעם".
