בקורס של פרופ' עמי וולנסקי צפינו בסרט שמציג את המערכת החינוכית, בתי הספר ויום הלימודים של הילדים ביפן. אי אפשר שלא להתרשם מהתכנון והיסודיות במחשבה שעומדת מאחורי מסגרת זו.
בסרט צפינו בדוגמה של יום לימודים בית ספר. מהרגע שהילד מגיע בבוקר ועד לסיום הלימודים. בנוסף ראינו כיצד ילדים ביפן מנצלים את השעות שלאחר הלימודים בבתי הספר. אנסה להתייחס למס' עובדות משמעותיות ולאחר מכן אנסה להסביר מהו השוני בין מערכת זו למערכת החינוכית בישראל. אנסה למצוא יתרונות בגישה הלימודית שביפן ובסופו של דבר אציג את עמדתי בנדון.
ביפן, גם כיום, לילדים תלבושת כפי שהיתה נהוגה עוד בזמן שהגרמנים היו ביפן. על כל תלמיד להופיע בבוקר במסדר שבודק את הופעתו בתלבושת. מעבר לבגדים הכל כך רשמיים, חייב כל תלמיד לדאוג לכך כי הסיכות תעמודנה במקום המדויק שלהם, על השיער להיות באורך מסוים, ועל הבנות להיות מסופרות בצורה אחידה עד כי ממש לא ניתן להבחין בין ילדה לילדה, כולן נראות בדיוק אותו הדבר.
הלימודים בכיתה מתנהלים בצורה הפרונטלית המסורתית, על התלמידים לעמוד בתחילת שיעור, לדבר בכבוד ובנימוס למורה ולהתייחס ללימודים ברצינות מרובה. הלימודים נמשכים עד שעה מאוחרת וכוללים גם חינוך לאחריות, ע"י ניקיון הבית ספר, הכתה והשכונה, וחינוך לדאגה לחבר ע"י חלוקת ארוחת הצהריים לחברים אחרים בבית הספר.
לאחר שהלימודים מסתיימים מרבית הילדים הולכים לבי"ס ערב, פרטי, שמטרתו לחזור עם הילדים על החומר הנלמד ולשנן אותו אתם. הילדים ישנים בין 4 ל-5 שעות בלילה בגלל עומס של מטלות ושיעורי- בית.
זמן לצאת ולבלות עם חברים -אין. מבחינת היפנים, ההצלחה הלימודית והישגים מאוד חשובים עד כי ניתן לוותר על חיי חברה בילויים ועוד... זמן לשחק- אין!! האם הילדים מאושרים?
אצל היפנים מעודדים הצלחה לימודית, ואמנם אכן- ליפנים הצלחה בתחומים שונים בלימודים, ואף גם בפיתוחים טכנולוגיים.
האם הרצון העז שישנו בארץ לקדם את ילדנו להגיע להישגים לימודיים גבוהים הוא ניתן למימוש בתוכנית הלימודים ובמסגרות הקיימות? האם אנו מעוניינים לשנות את אורחות חיינו בכדי להצליח?
לעניות דעתי להישגים חשיבות לא מבוטלת, אך הדרך להשגת חייבת להיות שונה מזו שאצל היפנים. ברצוני לראות את ילדיי נהנים, מבלים, שמחים ולא רק מלומדים. ואם האפשרויות הן או קשיחות כה מרובה עם הצלחות או חיים חופשיים ומהנים ופחות הצלחה והישגים, אני מעדיפה חיים מתוך רוגע ושלווה.
בסרט צפינו בדוגמה של יום לימודים בית ספר. מהרגע שהילד מגיע בבוקר ועד לסיום הלימודים. בנוסף ראינו כיצד ילדים ביפן מנצלים את השעות שלאחר הלימודים בבתי הספר. אנסה להתייחס למס' עובדות משמעותיות ולאחר מכן אנסה להסביר מהו השוני בין מערכת זו למערכת החינוכית בישראל. אנסה למצוא יתרונות בגישה הלימודית שביפן ובסופו של דבר אציג את עמדתי בנדון.
ביפן, גם כיום, לילדים תלבושת כפי שהיתה נהוגה עוד בזמן שהגרמנים היו ביפן. על כל תלמיד להופיע בבוקר במסדר שבודק את הופעתו בתלבושת. מעבר לבגדים הכל כך רשמיים, חייב כל תלמיד לדאוג לכך כי הסיכות תעמודנה במקום המדויק שלהם, על השיער להיות באורך מסוים, ועל הבנות להיות מסופרות בצורה אחידה עד כי ממש לא ניתן להבחין בין ילדה לילדה, כולן נראות בדיוק אותו הדבר.
הלימודים בכיתה מתנהלים בצורה הפרונטלית המסורתית, על התלמידים לעמוד בתחילת שיעור, לדבר בכבוד ובנימוס למורה ולהתייחס ללימודים ברצינות מרובה. הלימודים נמשכים עד שעה מאוחרת וכוללים גם חינוך לאחריות, ע"י ניקיון הבית ספר, הכתה והשכונה, וחינוך לדאגה לחבר ע"י חלוקת ארוחת הצהריים לחברים אחרים בבית הספר.
לאחר שהלימודים מסתיימים מרבית הילדים הולכים לבי"ס ערב, פרטי, שמטרתו לחזור עם הילדים על החומר הנלמד ולשנן אותו אתם. הילדים ישנים בין 4 ל-5 שעות בלילה בגלל עומס של מטלות ושיעורי- בית.
זמן לצאת ולבלות עם חברים -אין. מבחינת היפנים, ההצלחה הלימודית והישגים מאוד חשובים עד כי ניתן לוותר על חיי חברה בילויים ועוד... זמן לשחק- אין!! האם הילדים מאושרים?
אצל היפנים מעודדים הצלחה לימודית, ואמנם אכן- ליפנים הצלחה בתחומים שונים בלימודים, ואף גם בפיתוחים טכנולוגיים.
האם הרצון העז שישנו בארץ לקדם את ילדנו להגיע להישגים לימודיים גבוהים הוא ניתן למימוש בתוכנית הלימודים ובמסגרות הקיימות? האם אנו מעוניינים לשנות את אורחות חיינו בכדי להצליח?
לעניות דעתי להישגים חשיבות לא מבוטלת, אך הדרך להשגת חייבת להיות שונה מזו שאצל היפנים. ברצוני לראות את ילדיי נהנים, מבלים, שמחים ולא רק מלומדים. ואם האפשרויות הן או קשיחות כה מרובה עם הצלחות או חיים חופשיים ומהנים ופחות הצלחה והישגים, אני מעדיפה חיים מתוך רוגע ושלווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה