מטרת החינוך

"מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראי"ה, אגרת ק"ע)

יום ראשון, 31 ביולי 2011

תוכנית התקשוב להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21.

אתמול, הוצגה לנו תוכנית התקשוב החדשה של מדינת ישראל. לראשונה הרגשתי כי ישנה התקדמות משמעותית בחשיבה על הרבדים השונים של התקשוב. בהחלט נעשתה עבודה יסודית לראות ולבחון כיצד התוכנית תענה על הבעיות והקשיים שצצו במערכת החינוך עד כה.
התוכנית מתמקדת ב-4 תחומים: תכנים דיגיטאליים, התאמת תכנית הלימודים, הכשרת המורים ותשתיות ותחזוקה. נראה כי אכן הפעם נעשה נסיון רציני להקיף את מכלול נושאים.
בכל זאת, עדיין מס' תהיות קיימות אצל כולנו. ברור שמרבית המורים עדיין לא עברו כל הכשרה, ואפילו הכשרה חלקית. כיצד תתחיל שנת הלימודים בבתי ספר עם מורים לא מעודכנים? ברור הוא כי ישנה תקוה שגם בנושא התחזוקה לא יהיו כל בעיות כפי שהיו בעבר. בכל זאת, יש ספק גדול אצל כולנו כי כך אכן יהיה בפועל. בנוסף, כפי שציינה חברתי ללימודים, גילה לוי עצמון, חייבים להיות מדדים שיבדקו את הצלחת התוכנית והיעדים.
קראתי את הבלוג של נדב, אחד מבוגרי המגמה לתקשוב. במסקנותיו מציין נדב שני חסרונות המצויים בתוכנית התקשוב, האחת שאין בתוכנית הגדרה ברורה של סביבות הלמידה, והשניה, התוכנית נבנתה ללא התייעצות עם צוות המורים מתוך ראיה לתת מענה לצרכיהם.  בכל זאת, לפי דעתי,למרות אותם נקודות הכשל והבעיות שבתוכנית זו, ועל אף הקושיות הרבות שיש לנו, התחושה היא כי ישנו שינוי משמעותי בפתח. כולנו תקוה כי התוכנית החדשה תוביל להתקדמות המיוחלת ולשינויים משמעותיים במערכת החינוך- וכולנו נתברך מכך.

הבלוג של נדב





יום שלישי, 19 ביולי 2011

גם אני רוצה יותר לדעת על הסביבה הלימודית המתוקשבת "עת הדעת"

אתמול נחשפתי לראשונה לסביבה הלימודית "עת לדעת" ע"י דובי וייס הפדגוג הראשי שלה. אני חייבת לומר כי פשוט הוקסמתי.
כולנו מודעים לבעיות הקיימות במערכת החינוך היום. רק בכדי לרענן את זכרוננו, אמנה מעט מהם.
ראשית קיימת בעיה של חוסר התאמה בין שיטת הלימוד לדור. ברור שבדור של היום, בו הכל כל כך חזותי, צבעוני, רב מימדי, אנחנו עדיין מנסים להיות אטראקטיבים בשיטות מיושנות. מדוע אנו מצפים שזה יצליח לנו?
שנית בכל כיתה יושבים מס 'תלמידים לא קטן. לכל אחד מהם תחום אינטיליגנציה אחד השולט יותר, באמצעותו הילד מסוגל לקלוט בצורה מיטבית. בנוסף כל ילד בעל רמה שכלית שונה. בשיעור רגיל מורה מתקשה לענות על הפער בין כל תלמיד ותלמיד, ובוודאי אינו מסוגל ללמד בשיעור במגוון גישות, כך שהלמידה תגיע אל מירב התלמידים.
קושי נוסף הקיים המערכת היום הוא המעקב של המורה אחר כל תלמיד והישגיו. בשיעור כיום ,יתכן והמורה ינסה להעביר יחידת לימוד מסויימת, ולבסוף אותו שיעור יש עדיין תלמידים שלא הפנימו אותה. איך המורה יכול לדעת זאת באופן מיידי?
ובכן, סביבת הלימודים המתוקשבת "עת לדעת" אמורה לתת מענה לבעיות אלו.
כמובן הסביבה מאוד מאתגרת. היא בנויה באופן המגרה את התלמיד, גם מבחינה ויזואלית, גם מגוון היכולות, וגם עצם השימוש במחשב מעורר את המוטיבציה של הלומד. המורה יכול לשלב באותו שיעור מס' מיומנויות פדגוגיות כגון: דיון כיתתי, הסבר  פרונטאלי, התנסות אישית מול המחשב, עבודה עם חבר, ועוד, כך שהשיעור הרבה יותר מעניין ומושך את התלמידים. יתר על כן, בהחלט ניתן לשלוט בהתאמת הרמה לתלמיד, כך שאותו חומר מועבר לתלמידים שונים בצורה שונה ע"פ רמתם ויכולתם הקוגניטיבית. היכולת לעקוב באופן אישי אחרי התקדמותם של הלומדים משדרג את הלימוד. המעקב מאפשר למורה לראות מייד אחרי מילוי המטלה מי הבין, מי מתקשה ומי מסוגל לעבור לרמה גבוהה יותר.
יתרון נוסף ממנו התלהבתי הוא שלמורה יש אפשרות בחירה. הוא יכול להשתמש באפשרויות המוצעות בסביבה, אך עדיין יש לו את האפשרות להפעיל את שיקול הדעת האישית שלו ולהוסיף תכנים לשיעור מסביבות חיצוניות.
כמורה לאנגלית, בהחלט מצאתי מס' רב של יתרונות בלימוד ע"י "עת הדעת". כמובן לא ברור לי מתי אוכל להשתמש בסביבה בפועל, ואם אכן השינוי בבית ספרי יקרה בעתיד הקרוב. שאלה נוספת המטרידה אותי היא אם אכן בחטיבה העליונה, כאשר קיים לחץ עצום של ההכנה לבחינות הבגרות, המורים יוכלו להשתמש בלומדות אלו כמו בבתי הספר היסודיים?
אין ספק שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, ואכן הכשרה מלווה וצמודה היא תנאי הכרחי ליישום הסביבה, בכל זאת אשמח להתנסות בסביבה זו.

מאמר מאת דובי וייס על "עת הדעת"  מאמר אורח - סימפוניה פדגוגית לכלים טכנולוגיים - TheMarker Cafe

יום ראשון, 17 ביולי 2011

בסין- צנזורה ברשת


האם חוקי לסגור אתרים ברשת בטענה כי אינם "חיוביים", בעלי תוכן "שלילי"? או אולי ישנה זכות לכל אחד להפיץ ככל העולה על רוחו?
ובכן, במהלך השנה האחרונה נסגרו בסין יותר ממיליון אתרים ע"י הצנזורה- אתרים כמו יוטיוב, טוויטר ופייסבוק וכמובן אתרים פורנוגרפיים.
לעומת היוצאים כנגד תופעה זו שטוענים כי יש לאפשר "אינטרנט חופשי", בסין מאמינים כי איכות האתר הוא הקריטריון להשארתו פתוח ברשת. אומנם ישנה יותר הקפדה על הכללים להעלאת אתרים לרשת, אך יש עליה ברמת התכנים המפורסמים- וזה הדבר החשוב והמשמעותי. ע"פ מחקרים שנעשו אומנם מס' האתרים קטן, אך ישנה עליה במס' הדפים שפורסמו- 60 מילארד, עליה של כ-79% בשנה אחת.
ישנה התנגדות וקיימים הפגנות נגד הצנזורה, אך כרגע אין שינוי במדיניות כלפי הרשתות באינטרנט בסין.

לאחר קריאת הכתבה עלתה בפני שאלה שבוודאי צצה בראשם של אחרים לפני- מהי הזכות של המדינה לסגור ולצנזר אתרים? האם ישנה זכות כזו? ואולי כן- במקרים שהאתרים נחשבים למסוכנים. ואם כן -מי הוא הקובע מהו "אתר מסוכן" ומה לא?

כרגיל חוזרים לשאלות העוסקות בגבול יכולתו של האינטרנט, הסכנות, המגבלויות והפתרונות שעדיין אין לנו.
כנראה שבכל זאת במדינות דמוקרטיות "החופש" הוא ערך כה עליון, שבשם ערך זה פוגעים בעקרונות נוספים כמו "הגנת ילדים", "זכויות הפרט" ועוד.
ומי צודק?

People at an internet cafe in Beijing, May 12, 2011 Chinese web users are frequently blocked from accessing sites such as Youtube

קישור למאמר באתר החדשות של הBBC

http://www.bbc.co.uk/news/world-asia-pacific-14138267

יום רביעי, 6 ביולי 2011

האקרים- אין להם גבול?!


"הנשיא אובמה- מת!!!"- זוהי הכותרת של ידיעה שהופיעה בבוקרו של ה-4 ביולי, יום העצמאות של ארה"ב.
האקרים פרצו לחשבון הטוויטר של רשת החדשות "פוקס" בארה"ב ודיווחו כי הנשיא נרצח ע"י 2 יריות.
ההודעה נשארה במשך מס' שעות ולא הורדה מהאתר. את האחריות לפרסום ההודעה לקחו על עצמם הקבוצה שנקראת "The Script Kiddies ". רשת החדשות "פוקס" הודיעה כי תחקור את הפריצה ותנקוט בצעדים בכדי למנוע מקרה נוסף של שימוש בחשבון ללא רשותם.

מסתבר, שאין גבול להאקרים. בעינים שלהם, הרצון והיכולת לפרוץ לחשבונות זרים, נותנים להם ליגיטימציה לכתוב ולפרסם כל דבר העולה על רוחם. במקרה הנוכחי, אפילו אם אין להם שום הישג נוסף משתלם מעבר לפרסום עצמו.
חבל!!!

מצורף קישור לכתבה -     http://www.bbc.co.uk/news/technology-14012294 

יום ראשון, 3 ביולי 2011

ספרים דיגיטלים- מומלץ!


 במהלכו של "שבוע הספר" המקובל, נחשפתי לכתבה העוסקת בספרים מזווית אחרת. הכתבה נכתבה  בעיתון מקור ראשון גליון 722.
.בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה והאפשרויות הרבות המוצעות לציבור, מתחיל מיזם חדש של רשת "סטימצקי" לחובבי הכתיבה ולחובבי הקריאה שביננו.
מיזם זה מאפשר לכותבים חדשים ולסופרים עצמאיים לפרסם את כתביהם לציבור באמצעות המחשב. מיזם זה כולל ליווי והדרכה צמודים עם אנשים מקצועיים.
אכן למיזם זה מספר יתרונות. הראשון, עידוד כתיבה לאנשים שתמיד חלמו אך לא כתבו בגלל בעיות רבות- ברובן טכניות וכספיות. שנית, בצורה זו ישנה יכולת לחשוף יותר יצירות במהירות למספר רב של אנשים. דבר נוסף הוא כי קוראים צעירים במיוחד נהנים מחווית קריאה שכזו. קריאת הפרק הראשון הינה חינמית כך שניתן לבדוק אם הספר מוצא חן בעיני הקורא. לסופרים יש רווח גדול יותר כאשר ההפצה הינה דיגיטלית. יתרון נוסף לקוראים הוא החשיפה לעושר הספרותי הקיים.
לאחר קריאה של פרק ישנה אפשרות לרכוש את הספר במחיר סימלי לכל כותר וכמובן כל היתרונות הדיגיטלים, כמו סימון טקסט, שינוי גופן וכו' קיימים לרשות הקורא.
רשת "סטימצקי" מאפשרת נגישות לאתר ממס' מכשירים, כגון: אייפון, אייפד וסמרטפד.אולם, אין אפשרות לבעלי נוקיה להיכנס לאתרים. חבל!

בשנה הנוכחית ישנו גידול משמעותי במספר הספרים הדיגיטלים שיצאו לאור וכמובן מספר הקוראים עלה.

המאמר המצורף: