כשנשאלתי ע"י אחת מחברותי לצוות בביה"ס- "מה את לומדת השנה?", עניתי תואר שני בחינוך- בהתמחות בתקשוב ולמידה. מאחר ונאלצתי לפרט קצת יותר, הסברתי לאן פני החינוך בשילוב עם הטכנולוגיה. כמובן כאחת שכבר נכנסה לראש של "החדשנוות הפדגוגית", ניסיתי להסביר עד כמה השינוי חשוב ותורם ללמידה.
כיום, כאשר הילדים, "הילידים הטכנולוגיים", מבלים מס' שעות לא קטן מול המחשב מדי יום, הם מתבקשים לשבת בבוקר בבית הספר וללמוד. כיצד זה יתכן? הרי המורה אינו מושך ומעניין אותם, הדף מיושן והגירויים אליהם הם חשופים כה מעטים. והטכנולוגיה? אינה "נחה" לרגע, ההתפתחות כה מהירה, ומושכת אליה את הדור הצעיר. לדוגמא:
בנוסף, ישנם יתרונות רבים לטכנולוגיה, אז מדוע הם אינם מנוצלים ע"י המורים?
אכן, מערכת החינוך הגיעה למסקנה כי יש לשלבם במסגרות החינוך. בעתיד הלא כ"כ רחוק מתוכננים מס' בתי ספר להיות אינטראקטיבים. התקווה כי הכנסת המחשבים לכיתה והשימוש בהם אכן יוביל להתקדמות משמעותית בתחום החינוך.
חברותי נראו מבוהלות, שהרי כמוני (עד לפני זמן קצר), אינן מבינות דבר ואף לא חצי דבר, בתחום חדש זה. כמובן הסברתי להן, חייבת להתלוות הדרכה צמודה למורים, וגם משרד החינוך מבין זאת.
"אין ברירה" טענתי, "השינוי חייב להתרחש בעקבות השינויים החלים בעולם". גם אנו בחברה הדתית מבינים שעל אף החסרונות שישנם בטכנולוגיה, ישנם יתרונות רבים. כמעט לכולנו יש מחשב בבית, רובנו מחוברים לאיטרנט ונהנים משירותיו- גם בתחום הפראקטי בלבד, כגון שליחת מיילים, חיפוש כתובות וכו', וגם מנצלים את יתרונותיו מבחינת התכנים אליו ניתן להיחשף (שיעורים תורניים, הרצאות אינטלקטואליות, כתבות ועוד).
החלום כי השינוי יתרחש בתקופה הקרובה, עדיין נראה רחוק. ובכל זאת מאמינים אנו כי השינוי שאמור להתרחש אכן יגרום לשיפור משמעותי של הלימודים במערכת החינוך. אין ספק, כי שיעור בו ניתן גם להקשיב למורה, המתווך, גם לראות קטע ויזואלי, לעבוד בצורה יחידנית ע"י שימוש במחשב האישי ולהיות מחובר לאינטרנט בשיעור, כל אלו יגרמו לתלמיד להיות יותר מעורב ומתעניין בשיעור.
לאחר שהסברתי גישה חדשה זו לחברותי לצוות,מקווה אני אף לראות שינוי זה בשנים הקרובות, ולהנות ממנו במהלך עבודתי.
להלן, קישור לכתבה בשם - הכיתה האינטרקיבית (אתר ערוץ 7, 06/02/08) העוסק בתוכנית משרד החינוך להפעלת 60 "כיתות חכמות-אינטראקטיביות".
